זה עשוי להישמע כמו משהו מטלנובלה בספרדית, אבל זה אכן אפשרי למות מלב שבור. עם זאת, חלק מהאנשים הם הרבה יותר פגיעים למצב זה מאחרים.
הקרדיולוגית סיאן הארדינג סיפרה על המדע מאחורי תסמונת הלב השבור, ומה ניתן לעשות כדי להגן על הלב שלכם בזמני אובדן.
"זה מוכח סטטיסטית, שאם בן/בת זוגך נפטר/ת, יש סיכוי גבוה יותר שתמות באותה שנה, במיוחד קרוב לאירוע", אמרה הארדינג, פרופסור לפרמקולוגיה של הלב באימפריאל קולג' לונדון. "למדתי את תסמונת הלב השבור הזו, ובאמת יש שתי סיבות לזה. ושתיהן נובעות מאדרנלין".
אדרנלין הוא ההורמון האחראי להכנת גופנו לתגובת "ברח או הילחם". הוא משתחרר כדי להכין אותנו למצבים מלחיצים או מסוכנים על ידי הפעלת מגוון של תגובות פיזיולוגיות, כולל קצב לב מואץ ולחץ דם גבוה.
"מה שקורה כשאתה באבל, הוא שהאדרנלין שלך פשוט עולה מאוד מהר, וזה יכול להפר את הקצב הטבעי של הלב שלך", אמרה הארדינג. "הלב פועם באופן מוגזם, ממש מהר - כל כך מהר שהוא מאבד את הקצב שלו. הוא מאבד את התיאום שלו. ולכן, חלקים מסוימים מפעימים בכיוון אחד, חלקים אחרים בכיוון אחר. והתוצאה של זה היא שאתה לא שואב דם החוצה".
בלי דפיברילציה מהירה, תגובה זו יכולה להיות קטלנית. וזה לא ייחודי לאבל. "דברים כמו ספורט יכולים לגרום לזה גם", אמרה הארדינג. "אתה רואה את זה עם ספורטאים שנופלים ומתים על המגרש, ואפילו אנשים שצופים במשחקים".
עם זאת, מלבד תגובה כללית זו לרמות גבוהות של אדרנלין, אובדן של אדם אהוב יכול גם להביא להחלשה פתאומית של חלק משריר הלב. תסמונת הלב השבור הנקראת כך - גם ידועה כקרדיומיופתיה טקוטסובו - יכולה לעיתים להתבלבל עם התקף לב. עם זאת, כשאתה מסתכל יותר מקרוב, המצב שונה לחלוטין.
"תסמונת הלב השבור מתרחשת בעיקר אצל נשים בגיל המעבר ולעיתים קרובות אנשים לא יודעים שיש להם את זה", אמרה הארדינג. "נשים - לעיתים קרובות אלו שחוו אובדן לאחרונה - מגיעות לבית החולים חושבות שהן עברו התקף לב".
יש להן את התסמינים של התקף לב, כאב בחזה, שינויים חשמליים, סמנים בדם. אך כאשר לבם מוצג בתצלומים, אין להן את חסימות כלי הדם שהיו במקרה של התקף לב. במקום זאת, יש להן תופעה מוזרה מאוד שבה חלק מהלב פועם באופן חזק מאוד, אך החלק התחתון של הלב כמעט משותק. ומכיוון שצריך מכשירים מתקדמים למדי כדי לראות זאת, מעט מאוד אנשים יודעים שהם חוו את זה.
הרדינג הוסיפה שהמצב די נדיר, ומהווה בערך 3% מאלו שמגיעים לבית החולים חושבים שהם עברו התקף לב. "יש תמותה הקשורה לזה - כ-5% מהאנשים ימותו בגלל זה", היא אמרה. "אבל הגענו למסקנה שהמצב משבית את הלב כדי למנוע ממנו לסבול מאריתמיות, כך שבמובנים מסוימים זה מגן חלקית [נגד מצבי לב עם סיכון תמותה גבוה יותר]".
המצב לא משפיע רק על אנשים שחוו אבל לאחרונה, ויכול גם להתרחש כתוצאה מפחד עז, כעס, הפתעה, או מאמצים פיזיים כמו התקפי אפילפסיה.
אז מה אפשר לעשות כדי למזער את הסיכון לפתח את המצב הזה?
"הבעיה עם משהו כמו אבל היא, כמובן, שזה באמת לא משהו שאתה יכול להתכונן אליו", אמרה הרדינג. "אבל אתה לפחות יכול להיות מודע".
"עם טקוטסובו, אנשים ירגישו פשוט רע, לא טוב, חולשה, עייפות - אבל אתה עשוי לחשוב שזה פשוט הגוף שלך מגיב לעובדה שאיבדת מישהו. אבל חשוב להיות מודע שבמהלך משהו כמו אבל, כדאי לחפש עזרה אם אתה חווה את התסמינים האלה".
אנשים עם מצבי לב קיימים יהיו גם יותר פגיעים לטקוטסובו לאחר אירועים מלחיצים או מעציבים. "זה יכול לקרות לאנשים בריאים, אבל אם יש לך משהו כמו לחץ דם גבוה או מחלת לב איסכמית אז תהיה יותר פגיע", אמרה הרדינג.
עם זאת, מצבי הלב האלה לעיתים קרובות נשארים בלתי נראים: "סביב אחד מתוך 250 אנשים יהיה לו סוג כלשהו של מוטציה בלב, לעיתים קרובות שהם לא יודעים עליה עד שהם חווים אירוע קיצוני כמו זה", אמרה הרדינג.
