ההנחה לגבי השתלטות הבינה המלאכותית על שוק העבודה בארצות הברית כנראה מוגזמת – והיא עשויה לפגוע ברווחים של חברות נלהבות שהשקיעו מיליארדים בטכנולוגיה, כך לפי מומחה בולט.
רק 5% מהמשרות יוחלפו או יקבלו סיוע משמעותי על ידי בינה מלאכותית במהלך העשור הקרוב, כך לפי חישובים של דארון אסמוגלו, כלכלן ופרופסור ב-MIT.
“הרבה כסף יתבזבז”, אמר אסמוגלו בריאיון עם 'בלומברג'. “אתה לא תקבל מהפכה כלכלית מתוך ה-5% האלה".
תאגידים גדולים השקיעו סכומים עצומים בחיפוש מודלים מתקדמים של בינה מלאכותית בשנים האחרונות.
רק ברבעון השני של השנה הנוכחית, מיקרוסופט, אלפבית, אמזון ומטא השקיעו יחד יותר מ-50 מיליארד דולר בהוצאות הון, כאשר רוב הכסף הופנה להשקעות בבינה מלאכותית, כך לפי נתוני 'בלומברג'.
המבול של ההוצאות סייע להעלות את הערכת השווי של OpenAI, המפתחת של ChatGPT, ל-157 מיליארד דולר בסבב שנסגר ביום רביעי – למרות שהחברה סובלת מחוסר מזומנים. החברה המתחרה Xai, שהוקמה על ידי אילון מאסק, כבר מוערכת ב-24 מיליארד דולר קצת יותר משנה מאז שהושקה.
אסמוגלו טוען שמערכות הבינה המלאכותית הנוכחיות עדיין לא מהימנות מספיק כדי להיות תחליף בר קיימא לבני אדם בקרוב – בין אם במקצועות משרדיים ובין אם בעבודות שטח כמו בנייה.
“אתה זקוק למידע מהימן מאוד או ליכולת של המודלים הללו ליישם במדויק צעדים מסוימים שעובדים ביצעו בעבר", אמר אסמוגלו. “הם יכולים לעשות את זה במקומות ספורים עם פיקוח אנושי, אבל ברוב המקומות הם לא יכולים".
אם ההוצאות הבלתי מרוסנות יימשכו, זה עשוי בסופו של דבר להוביל לקריסת מניות טכנולוגיה – שאסמוגלו מכנה “חורף הבינה המלאכותית” – כאשר הטכנולוגיה תצא משימוש בקרב מנהלים.
אסמוגלו גם תיאר אפשרות מטרידה יותר – שעסקים עשויים להשקיע סכומים גדולים בפיתוח טכנולוגיית בינה מלאכותית ולצמצם משרות מתוך ציפייה שזה יפחית את צורכיהם בכוח עבודה, רק כדי לשנות כיוון מאוחר יותר.
"עכשיו יש תוצאות שליליות נרחבות לכלכלה כולה", אמר.
