בספטמבר 2023, העולם נחשף לאחת מפעולות המודיעין המתוחכמות והנועזות ביותר בהיסטוריה המודרנית. מבצע שארך שנים והגיע לשיאו בסדרת פיצוצים שזעזעו את לבנון וסוריה, פגעו אנושות בחיזבאללה, והובילו לחיסולו של מנהיג הארגון, חסן נסראללה. זהו סיפורו של מבצע הביפרים של המוסד.
כ-3,000 אנשי חיזבאללה, רובם דרגי ביניים ותומכי לחימה, נהרגו או נפצעו קשה
שורשי המבצע
הכל החל ב-2015, כאשר המוסד הישראלי החל להחדיר ללבנון מכשירי קשר מיוחדים. מכשירים אלה, שנראו תמימים לחלוטין, הכילו מטעני חבלה זעירים ומערכות שידור שאפשרו לישראל לצותת לתקשורת של חיזבאללה. זה היה השלב הראשון במבצע ארוך טווח שמטרתו הייתה לחדור עמוק לתוך שורות הארגון.
אך השלב המכריע של המבצע החל להתגבש ב-2022. המוסד זיהה את החשש הגובר של חיזבאללה ממעקב ישראלי ואת הצורך שלהם במערכת תקשורת בטוחה. זה הוביל לרעיון מבריק: יצירת "סוס טרויאני" תקשורתי בצורת ביפר.
הפיתוי המושלם
המוסד פיתח ביפר חדש תחת המותג "אפולו" הטאיוואני. הביפר AR924 עוצב במיוחד כדי לענות על צרכי חיזבאללה: עמיד, בעל סוללה ארוכת טווח, ולכאורה בלתי ניתן למעקב. כדי להשלים את התרמית, המוסד גייס, מבלי ידיעתה, נציגת מכירות לשעבר של חברת אפולו למכור את המכשירים לחיזבאללה.
התכנון היה מושלם. חיזבאללה, שחיפש דרך בטוחה לתקשר, נפל בפח. הארגון רכש 5,000 מכשירים והחל לחלקם ללוחמיו בפברואר 2023. אף אחד מהם לא חשד שהם נושאים עליהם פצצה ישראלית מתוחכמת.
הפצצה שבפנים
מה שחיזבאללה לא ידע הוא שכל ביפר הכיל מטען נפץ זעיר, מוסתר בתוך הסוללה. המוסד תכנן מנגנון פיצוץ מתוחכם שיכול היה להיות מופעל בשתי דרכים: מרחוק על ידי המוסד, או על ידי תהליך פענוח דו-שלבי של הודעות מוצפנות. התכנון הבטיח שרוב המשתמשים יחזיקו את המכשיר בשתי ידיים בעת הפיצוץ, מה שיגרום לנזק מקסימלי.
הדילמה והפעלת המבצע
ב-12 בספטמבר 2023, המוסד חשף את המבצע בפני ראש הממשלה בנימין נתניהו. התפתח דיון סוער בצמרת הביטחונית הישראלית. החשש העיקרי היה מתגובת נגד חריפה מצד חיזבאללה ואיראן. האם הסיכון שווה את התועלת?
לבסוף, ב-17 בספטמבר, נתניהו נתן את האור הירוק. המוסד הפעיל את המכשירים. באותו רגע, אלפי ביפרים התפוצצו בו-זמנית בלבנון וסוריה. למחרת, מאות מכשירי הקשר שהוחדרו שנים קודם לכן התפוצצו גם הם.
ההלם וההדף
התוצאות היו הרסניות. כ-3,000 אנשי חיזבאללה, רובם דרגי ביניים ותומכי לחימה, נהרגו או נפצעו קשה. מספר לא ידוע של אזרחים נפגעו גם הם. מערך הפיקוד והשליטה של חיזבאללה ספג מכה אנושה.
ישראל ניצלה את ההזדמנות להמשיך במתקפות, כולל הפצצות כבדות על מפקדות ומחסני נשק של הארגון. השיא הגיע ב-28 בספטמבר, כאשר חיזבאללה אישר את מותו של מנהיג הארגון, חסן נסראללה, בעקבות מתקפה ישראלית.
ההדים האזוריים
המבצע זעזע את המזרח התיכון. איראן, הפטרונית של חיזבאללה, הגיבה בזעם ושיגרה כ-180 טילים לעבר ישראל. המנהיג העליון עלי חמינאי איים בתגובה חריפה יותר אם הסכסוך יחריף.
המבצע הוביל להסלמה משמעותית בין ישראל לחיזבאללה ואיראן, והגביר את החשש ממלחמה כוללת במזרח התיכון. מה שהחל כמבצע מודיעין מתוחכם, הפך למהלך אסטרטגי שעיצב מחדש את מאזן הכוחות באזור.
