לוס אנג'לס חווה שינוי משמעותי בתרבות הגרפיטי שלה. בעוד שגרפיטי היה תמיד חלק בלתי נפרד מנוף העיר, הטרנדים האחרונים מצביעים על התפתחות נועזת ומתריסה יותר.
במשך דורות, גרפיטי היה נושא שנוי במחלוקת בלוס אנג'לס. לחלק, זהו ונדליזם מכוער המשחית את העיר. לאחרים, זו צורת אמנות בידיים הנכונות. הגרפיטי שימש לסימון טריטוריות של כנופיות ולביטוי מחאה פוליטית.
המומחים מאמינים כי המיקוד במיקומים בעלי פרופיל גבוה וסיכון, כמו בניינים נטושים, נובע מהרצון להשיג הכרה ברשתות החברתיות
לאחרונה, אמני גרפיטי החלו לכוון לקהלים גדולים יותר ברשתות החברתיות ולמטרות בולטות יותר. התופעה החלה בשנה שעברה כאשר אמנים ציירו על גורדי שחקים נטושים במרכז העיר, ושינו את קו הרקיע של לוס אנג'לס. לאחרונה, הם עברו מערבה לאחוזות לא מאוכלסות בהוליווד הילס.
ברונו הרננדז, מנכ"ל קרן STP, מציין כי תרבות הגרפיטי הפכה נועזת ומתריסה יותר מאי פעם. המומחים מאמינים כי המיקוד במיקומים בעלי פרופיל גבוה וסיכון, כמו בניינים נטושים, נובע מהרצון להשיג הכרה ברשתות החברתיות.
ההיסטוריה של הגרפיטי בלוס אנג'לס עשירה ומגוונת. בשנות ה-80, הגרפיטי על אוטובוסים ובניינים סימל את תחילתה של סצנת אמנות הרחוב. לאחר המהומות ב-1992, הקנבס של אמני הרחוב התרחב לכלול את הקירות שהוקמו סביב הבלוקים השרופים בעיר.
הדור הנוכחי של אמני גרפיטי מנצל את הרשתות החברתיות כדי להגדיל את קהל היעד שלהם. אפילו עבודות שנמחקו על ידי בעלי נכסים יכולות להפוך לנצחיות ברשת. המוטיבציה העיקרית נשארה זהה: פרסום ומוניטין.
גורדי השחקים הנטושים במרכז העיר, כמו מתחם Oceanwide Plaza, הפכו למטרות אידיאליות עבור אמני גרפיטי. אפילו אמן גרפיטי מניו יורק הגיע במיוחד ללוס אנג'לס כדי להשאיר את חותמו.
העירייה נאבקת להתמודד עם התופעה. בעבר, המשטרה ניסתה לטפל בגרפיטי כחלק מגישת ה"חלונות השבורים", אך יחידה מיוחדת שהוקמה לטיפול בנושא פורקה תוך פחות משנה. בשנת 2022, העיר הוציאה כ-11 מיליון דולר על הסרת גרפיטי.
ראש העיר קארן באס הצהירה על תכנית אכיפה חדשה לטיפול בבניינים נטושים עם גרפיטי ובעיות בטיחות וניקיון אחרות. במקביל, נראה כי התרבות המיינסטרימית מנסה לאמץ אלמנטים מתרבות הגרפיטי, כאשר אפילו חברות הון סיכון מבקשות לקיים פעילויות גיבוש צוות סביב אמנות הגרפיטי.
בעוד שהעיר ממשיכה להתמודד עם האתגרים שמציבה תרבות הגרפיטי המתפתחת, ברור כי התופעה הזו ממשיכה להיות חלק בלתי נפרד מהנוף העירוני והתרבותי של לוס אנג'לס.
