בשנים האחרונות חווה עולם השחמט פריחה חסרת תקדים, במיוחד בקרב נשים וצעירות, בעקבות הסדרה "גמביט המלכה" ותקופת הקורונה. אולם הצמיחה הדרמטית חשפה גם בעיה מטרידה: אי-שוויון מגדרי עמוק ותרבות של הטרדות.
תביעה שהגישה ג'ניפר שהאדה, אלופת ארה"ב לשעבר, נגד איגוד השחמט האמריקאי, מאירה את חומרת המצב. שהאדה טוענת כי האיגוד התעלם מתלונותיה על תקיפה מינית מצד רב-אמן, והוביל מסע נקמה נגדה כשהעלתה את הטענות לציבור. האיגוד מכחיש את הטענות.
נשים מהוות רק 2% מרבי-האמנים בעולם, ומעטות הצליחו להיכנס לדירוג 100 השחקנים הטובים בעולם
למרות שאתר Chess.com מדווח על עלייה של 300% בהרשמת משתמשים חדשים אחרי שידור "גמביט המלכה", ועל גידול בשיעור הנשים המשחקות מ-12% ל-25%, הפער בצמרת נותר עצום. נשים מהוות רק 2% מרבי-האמנים בעולם, ומעטות הצליחו להיכנס לדירוג 100 השחקנים הטובים בעולם.
דנה רייזניצה-אוזולה, יו"ר הפדרציה הבינלאומית לשחמט (FIDE), מקווה לשנות את המצב: "המטרה שלי היא שיום אחד אישה תשחק באליפות העולם. עמיתיי הגברים לפעמים צוחקים על זה, אבל שיצחקו."
הפדרציה הבינלאומית נוקטת צעדים לשיפור המצב, כולל הקמת מערכת לדיווח על הטרדות ושיתוף פעולה עם Safe Sport International להבטחת בטיחות נשים בטורנירים. בנוסף, יוזמות כמו "ChessMoms" מסייעות לאימהות צעירות להשתתף בתחרויות בינלאומיות.
עם זאת, קיימת מחלוקת לגבי הדרך הנכונה לקדם שוויון. יודית פולגר, השחקנית הטובה בהיסטוריה שהגיעה לדירוג העשירייה הראשונה בעולם, טוענת שיש לבטל תארים נפרדים לנשים כדי לעודד אותן להתחרות ברמות הגבוהות ביותר. אחרות סבורות שתחרויות נפרדות ופרסים ייעודיים חיוניים למשיכת נשים למשחק ולהבטחת סביבה בטוחה עבורן.
