"אם לא יחול שינוי, טראמפ ייכנס לתפקיד בינואר כשלאיראן יש מספיק דלק גרעיני לארבע פצצות אטום," אמר בכיר מערבי המעורה בפרטים. בתמונה: טיל אירני בפארק מחוץ לטהרן
ההתפתחות המדאיגה מגיעה בזמן שגם טראמפ וגם טהראן משדרים מסרים מעורבים לגבי כוונותיהם העתידיות. טראמפ הצהיר לפני הבחירות כי אינו מעוניין במלחמה או בשינוי משטר, ואילו איראן העבירה מסר בכתב לממשל ביידן כי אינה מתכננת להתנקש בטראמפ. בשבוע שעבר אף נפגש מקורבו של טראמפ, אילון מאסק, עם שגריר איראן באו"ם.
במהלך ביקורו של ראפאל גרוסי, מנכ"ל סוכנות האנרגיה הבינלאומית, בטהראן בשבוע שעבר, הביעה איראן נכונות להגביל את מאגר האורניום המועשר ל-60% ברמתו הנוכחית. אולם דיפלומט בכיר העריך כי אם אירופה תקדם החלטת גינוי נגד איראן במועצת הסוכנות השבוע, איראן לא תעמוד בהתחייבות זו.
הרחבת התוכנית הגרעינית האיראנית התרחשה במקביל להסלמה בעימותים הצבאיים עם ישראל. ב-1 באוקטובר תקפה איראן את ישראל עם כ-200 טילים בליסטיים, וישראל הגיבה ב-26 באוקטובר בסדרת תקיפות מדויקות שפגעו קשות במערכת ההגנה האווירית האיראנית ובמתקני ייצור הטילים שלה.
בטהראן, הידיעה על חזרתו הקרבה של טראמפ לבית הלבן עוררה דיון סוער בקרב האליטה. בכירים איראנים, כולל שר החוץ עבאס עראקצ'י, הצהירו כי טהראן פתוחה למשא ומתן אך לא תנהל אותו תחת לחץ. הנשיא מסעוד פזשקיאן זכה בשלטון בין היתר בזכות הבטחות לנהל דיאלוג עם המערב להסרת הסנקציות הכלכליות.
"ניסיון להפעיל לחץ מקסימלי 2.0 יוביל רק לתבוסה מקסימלית 2.0," צייץ עראקצ'י בשבוע שעבר ברשת X. אנשי צוותו של טראמפ מצידם מצהירים כי יפעלו לחדש את מדיניות "הלחץ המקסימלי" על כלכלת איראן וינקטו צעדים למנוע ממנה להפוך לגרעינית.
המשבר הנוכחי מציב את הקהילה הבינלאומית בפני דילמה מורכבת: כיצד למנוע מאיראן להשיג נשק גרעיני מבלי להידרדר לעימות צבאי מסוכן. הימים הקרובים, בהם תתכנס מועצת הסוכנות הבינלאומית לאנרגיה אטומית, עשויים להיות קריטיים בקביעת כיוון ההתפתחויות.
