בית הדין הפלילי הבינלאומי מוציא צווי מעצר נגד נתניהו וגלנט

ביום חמישי הוציא בית הדין הפלילי הבינלאומי צווי מעצר תקדימיים נגד ראש הממשלה בנימין נתניהו ושר הביטחון לשעבר יואב גלנט, בגין פשעים נגד האנושות ופשעי מלחמה ברצועת עזה. המהלך המשמעותי מסמן נקודת מפנה דרמטית ביחסי ישראל עם הקהילה הבינלאומית.

כרים ח'אן, התובע הראשי של בית הדין, ביקש את צווי המעצר כבר בחודש מאי, וכלל בהם גם שלושה בכירים בארגון חמאס. האישומים החמורים כוללים שימוש ברעב כנשק מלחמתי והכוונה מכוונת של תקיפה כנגד אוכלוסייה אזרחית.

 

צווי מעצר הוצאו נגד נתניהו וגלנט | צילום: Getty Images

 

בצד הפלסטיני, הוציא בית הדין צו מעצר למוחמד דאף, מפקד הכוח הצבאי של חמאס, בגין פשעים נגד האנושות, לרבות רצח, לקיחת בני ערובה ואלימות מינית. ישראל טענה באוגוסט כי הרגה את דאף, וכך גם לגבי יחיא סינוואר ואסמעיל הניה, שני בכירים נוספים בארגון.

המהלך המשפטי מוסיף משקל משמעותי להתדרדרות הלגיטימציה הבינלאומית של ישראל, אשר זוכה בחודשים האחרונים לביקורת חריפה על התנהלותה במלחמה נגד חמאס. ישראל עומדת על כך שהיא פועלת בהתאם לחוקי המלחמה הבינלאומיים, אולם צווי המעצר מטילים צל כבד על טענות אלו.

תגובת ישראל הייתה נחרצת. גורמים רשמיים הדגישו כי בית הדין הפלילי הבינלאומי מנותק מהמציאות ומתעלם מההקשר ההיסטורי של המערכה נגד חמאס, ארגון טרור שביצע את הטבח האכזרי ב-7 באוקטובר.

מומחים למשפט בינלאומי רואים בצעד זה התפתחות משמעותית, המציבה את ישראל במצב משפטי-תדמיתי מורכב. הצווים עלולים להגביל את תנועתם הבינלאומית של נתניהו וגלנט, ולהעמיק את הבידוד הדיפלומטי של ישראל.

בית הדין הפלילי הבינלאומי, השוכן בהאג, שהוקם ב-2002, מוסמך לחקור ולשפוט פשעי מלחמה, פשעים נגד האנושות ורצח עם. ישראל, כמוארצות הברית, אינה חברה בארגון וטרם הכירה בסמכותו השיפוטית.

המשמעויות הפוליטיות והמשפטיות של צווי המעצר עדיין לא ברורות במלואן, אך ברור כי מדובר בצעד חסר תקדים אשר עלול להשפיע באופן מהותי על מעמדה הבינלאומי של ישראל ועל ההתנהלות הצבאית והמדינית בעימות המתמשך ברצועת עזה.