גם בקרב אנשים פעילים, ישיבה או שכיבה לפרקי זמן ממושכים עלולה להגביר את הסיכון לבעיות בריאות הקשורות ללב, כך על פי מחקר שפורסם בכתב העת של המכללה האמריקאית לקרדיולוגיה, JACC.

המחקר בחן את הקשרים בין המונח התנהגות יושבנית, או ישיבה לפרקי זמן ארוכים, לבין הסיכון לבעיות לב ספציפיות.

המחקר, שכותרתו "התנהגות יושבנית הנמדדת במד-תאוצה וסיכון למחלות לב וכלי דם עתידיות", כלל 89,350 משתתפים שענדו מד-תאוצה על פרק כף ידם במשך שבוע.

סיכוני ישיבה ממושכת

ד"ר שאן חורשיד, קרדיולוג בבית החולים הכללי של מסצ'וסטס ומחבר בכיר במחקר, הדגיש את הסיכונים הקשורים לזמן ישיבה ממושך.

"הממצאים שלנו תומכים בהפחתת זמן הישיבה כדי להפחית סיכון קרדיווסקולרי, כאשר 10.6 שעות ביום מסמנות סף מפתח פוטנציאלי הקשור לאי ספיקת לב ותמותה קרדיווסקולרית גבוהה יותר", אמר חורשיד למכללה האמריקאית לקרדיולוגיה, ACC.

הקבוצה היושבנית, אלה שישבו יותר מ-10.6 שעות ביום, הראתה סיכון גבוה ב-40% לאי ספיקת לב. אפילו בקרב הקבוצה היושבנית אך הפעילה - אנשים שישבו מעל 10.6 שעות ביום אך עסקו ביותר מ-150 דקות של פעילות גופנית בינונית עד נמרצת בשבוע - הסיכון לאי ספיקת לב היה גבוה ב-15%, כך מצא המחקר.

ד"ר הרלן מ. קרומהולץ, פרופסור על שם הרולד ה. היינס ג'וניור בבית הספר לרפואה של ייל ועורך ראשי של JACC, הדגיש את השלכות המחקר.

"מחקר זה מתווסף לראיות הגוברות לקשר חזק בין התנהגות יושבנית ובריאות הלב וכלי הדם", אמר קרומהולץ. הוא הוסיף כי הממצאים מדגישים את הצורך "להניע אנשים כדי לקדם בריאות טובה יותר".

מבחינת תמותה קרדיווסקולרית, הקבוצה היושבנית עמדה בפני סיכון גבוה ב-54%, בעוד שהקבוצה היושבנית אך הפעילה הראתה סיכון מוגבר ב-33%.

המחקר הוצג בכנס המדעי של האגודה האמריקאית ללב 2024.

עם זאת, מגבלות שצוינו על ידי ה-ACC כוללות את חוסר היכולת לקבוע מדוע משתתפים ישבו או שכבו לפרקי זמן ממושכים ואי-דיוקים פוטנציאליים של מדי-תאוצה בזיהוי תנוחה, אשר עשויים לסווג באופן שגוי זמן פעיל או יושבני.