נשיא דרום קוריאה יון סוק-יאול הכריז על משטר חירום צבאי, באומרו שהצעד נחוץ להגנת המדינה מפני 'כוחות קומוניסטיים' בצפון קוריאה ו'גורמים אנטי-מדינתיים' במדינתו שלו.
"אני מכריז על חוק צבאי כדי להגן על הרפובליקה החופשית של קוריאה מפני איום הכוחות הקומוניסטיים של צפון קוריאה, לעקור את הכוחות הפועלים נגד המדינה מטעמים פרו-צפון קוריאניים המבזים והשודדים את החופש והאושר של עמנו, ולהגן על הסדר החוקתי החופשי", אמר יון בנאום טלוויזיוני היום.
הוא המשיך והאשים את האופוזיציה במדינתו בשליטה בפרלמנט ובשיתוק הממשלה באמצעות פעילויות נגד המדינה לפני שביקש מאזרחיו "להאמין בו" ו"לסבול אי-נוחות מסוימת".
"ללא התחשבות בחיי העם, מפלגת האופוזיציה שיתקה את המשילות אך ורק למען הדחות, חקירות מיוחדות, והגנה על מנהיגה מפני הצדק", הוסיף.
דרום קוריאנים צופים בנשיא מכריז על מצב חירום צבאי | צילום: AP
לא היה ברור מיד כיצד הצעדים ישפיעו על המשילות והדמוקרטיה במדינה, אך יון, מנהיג 'מפלגת כוח העם', הבטיח: "באמצעות חוק צבאי זה, אשקם ואגן על הרפובליקה החופשית של קוריאה, השוקעת במעמקי החורבן הלאומי".
המהלך עורר התנגדות מיידית מצד פוליטיקאים, כולל מנהיג מפלגתו השמרנית, האן דונג-הון, שכינה את ההחלטה "מוטעית" והבטיח "לעצור אותה יחד עם העם".
מנהיג האופוזיציה לי ג'ה-מיונג, שהפסיד בקושי ליון בבחירות לנשיאות 2022, כינה את הכרזתו של יון "בלתי חוקית ובלתי חוקתית".
המהלך מגיע כהפתעה מוחלטת במדינה האסיאתית המיושרת עם המערב המונה יותר מ-50 מיליון תושבים אשר למרות המתיחות המתגברת עם אויבתה בצפון אינה נלחמת במלחמה פעילה ולא סבלה מהתקפות על אדמתה.
מאז כניסתו לתפקיד ב-2022, יון התקשה לקדם את סדר יומו מול פרלמנט בשליטת האופוזיציה, מה שמעלה חשדות שהיישום הפתאומי של החוק הצבאי היה תרגיל פוליטי להפעלת כוח רב יותר.
המהלך מגיע יום אחד אחרי שהמפלגה הדמוקרטית באופוזיציה - שיש לה רוב בפרלמנט - העלתה הצעה להדיח כמה מהתובעים הבכירים בדרום קוריאה לאחר שדחתה לאחרונה הצעת תקציב ממשלתית.
הפופולריות של יון ירדה בחודשים האחרונים לאחר שדחה קריאות לחקירות עצמאיות בפרשיות הקשורות לאשתו ולבכירים - מה שגרר גינויים מהירים וחזקים מיריביו הפוליטיים.
"האסיפה הלאומית שלנו הפכה למקלט לפושעים, למאורת דיקטטורה חקיקתית המבקשת לשתק את המערכות המשפטית והמנהלית ולהפוך את הסדר הדמוקרטי-ליברלי שלנו", אמר יון.
הוא האשים את חברי האופוזיציה בקיצוץ "כל התקציבים המרכזיים החיוניים לתפקודי הליבה של המדינה, כמו מאבק בפשעי סמים ושמירה על ביטחון הציבור... הפיכת המדינה למקלט סמים ומצב של כאוס בביטחון הציבורי".
יון המשיך לתייג את האופוזיציה, המחזיקה ברוב בפרלמנט בן 300 החברים, כ"כוחות אנטי-מדינתיים המתכוונים להפיל את המשטר" וכינה את החלטתו "בלתי נמנעת".
"אשיב את המדינה לשגרה על ידי סילוק כוחות אנטי-מדינתיים בהקדם האפשרי", אמר.
