סן פרנסיסקו מעניקה כבוד לצלם יהודי - שאחראי לאחת התמונות האייקוניות ביותר ממלחה"ע השנייה

צלם עיתונות שתפס את אחת מתמונות המלחמה האייקוניות ביותר ממלחמת העולם השנייה - חיילי המארינס מניפים את הדגל האמריקאי באי היפני איוו ג'ימה - זכה ביום חמישי לקטע רחוב בדאונטאון סן פרנסיסקו שנקרא על שמו.

ג'ו רוזנטל, שנפטר ב-2006 בגיל 94, עבד עבור סוכנות הידיעות AP בשנת 1945 כשצילם את התמונה זוכת פרס הפוליצר.

 

התמונה זוכת פרס פוליצר 

 

לאחר המלחמה, הוא החל לעבוד כצלם קבוע בסן פרנסיסקו כרוניקל, ובמשך 35 שנה עד פרישתו ב-1981, הוא תיעד רגעים מחיי העיר - הן יוצאי דופן והן שגרתיים.

רוזנטל צילם אישים מפורסמים עבור העיתון, כולל את וילי מייס הצעיר בעת מדידת כובעו כשחקן סן פרנסיסקו ג'איינטס ב-1957, ואנשים רגילים, כמו ילדים הרצים בשמחה לחופש ביום האחרון של שנת הלימודים ב-1965.

קטע הרחוב 600 ברחוב סאטר, ליד יוניון סקוור בדאונטאון, הפך ל'דרך ג'ו רוזנטל' לאחר טקס קצר ביום חמישי בבוקר.

מועדון המארינס המימוריאל, השוכן בקטע רחוב זה, בירך על שמו החדש של הרחוב.

 

שלט הרחוב על שמו של ג'ו רוזנטל

 

אהרון פסקין, ראש מועצת המפקחים של סן פרנסיסקו, קיבל את פני האליטה הפוליטית של העיר, אנשי צבא ובני משפחתו של רוזנטל כדי להרים כוסית לזכר הצלם המנוח, שנולד בוושינגטון די.סי. להורים מהגרים יהודים מרוסיה.

התמונה המפורסמת הפכה למרכז כרזת איגרות מלחמה שעזרה לגייס 26 מיליארד דולר ב-1945. טום גרייבס, היסטוריון הסניף של אגודת הכתבים הקרביים של חיל המארינס, שדחף למתן השם לרחוב, אמר שהתמונה עזרה לנצח במלחמה.

"אבל במשך השנים למדתי להעריך גם את תפקידו כצלם עיתונות בסן פרנסיסקו שכפי שהמפקח פסקין אומר, הלך לעבודה בכל יום לצלם את העיר בה כולנו חיים וכולנו אוהבים", אמר.

גרייבס ואחרים אמרו שהם מצפים לתיירים ומקומיים שייתקלו בשלט הרחוב, יראו את שמו של רוזנטל אולי בפעם הראשונה, ואז ילכו לחפש באינטרנט מידע על הצלם עם הראייה הגרועה אך עין מצוינת לקומפוזיציה.

 

ג'ו רוזנטל

 

רוזנטל מעולם לא ראה בעצמו גיבור מלחמה, אלא צלם עובד שהיה בר מזל מספיק לתעד את אומץ ליבם של החיילים.

כשקיבל מחמאות על תמונתו זוכת פרס הפוליצר, אמר רוזנטל: "נכון, אני צילמתי את התמונה. אבל המארינס כבשו את איוו ג'ימה".