גורמי ביטחון בכירים בישראל הזהירו כי תקיפה של מתקני הגרעין האיראניים תהיה "קשה במיוחד", כך נמסר לניו יורק פוסט. עם זאת, הם מציינים כי ישראל מוכנה לנקוט בצעד נועז זה אם יידרש, במיוחד לאור העובדה שהנשיא הנבחר דונלד טראמפ לא הביע התנגדות לאפשרות כזו.
"אין לנו ברירה אלא להתמודד עם האיום כי אנחנו מבינים שהנשק הגרעיני יכוון אלינו", הסביר גורם רשמי. "עמדתנו היא שאנחנו מתנגדים לכך ומקווים שיש דרך לעצור זאת שאינה צבאית. אבל אם לא, אנחנו מוכנים לפעול צבאית."
המורכבות של המבצע נובעת ממספר גורמים. "הבעיה הגרעינית גדולה ממה שנראה," אמר גורם ביטחוני. "ראשית בגלל האופן שבו היא מפוזרת. היא תת-קרקעית ובמיקומים מרובים, מה שיהפוך את המשימה למחיקת הכל בו-זמנית ובהצלחה לקשה מאוד. חלק מהמתקנים נמצאים עמוק מתחת לאדמה."
התקיפה תדרוש יכולות צבאיות משמעותיות, כמו פצצות "חודרות בונקרים" שישראל השתמשה בהן בתקיפה בביירות בספטמבר שהרגה את מנהיג חיזבאללה חסן נסראללה. ארה"ב שלחה לישראל פצצות כאלה במשקל 2,000 ליברות ב-2023, אך הנשיא ביידן ביטל משלוח נוסף בשנה שעברה.
ההשלכות הגלובליות של מבצע כזה עלולות להיות עצומות, שכן איראן היא אחת מארבע מדינות בציר המתנגד למערב - יחד עם סין, רוסיה וצפון קוריאה. "זה עלול לאיים על יציבות העולם, כי ברגע שרוסיה וצפון קוריאה יראו שתקפנו נשיא גרעיני באיראן, הם יכולים לשאול 'מה קורה פה?'" הסביר גורם ישראלי.
גורמים בתל אביב אמרו כי הם בטוחים שטראמפ יעמוד לצד ישראל בעת שקילת האפשרויות. בניגוד לביידן, טראמפ לא גינה בפומבי צעד פוטנציאלי כזה והביע תמיכה עקבית במתן חופש פעולה לישראל בקביעת אסטרטגיית ההגנה שלה.
"מה שישראל באמת צריכה זה שאמריקה תגבה אותנו אם נתקוף את איראן," אמר מיכה גודמן, פילוסוף ועמית מחקר במכון שלום הרטמן, בראיון לפוסט. "אנחנו צריכים לדעת שאמריקה תהיה איתנו - או לתקוף את איראן איתנו או לתת לנו כל מה שאנחנו צריכים מהארסנל שלה."
