פרי, חמור מיניאטורי אפור שהפך למודל התנועה לדמותו של החמור בסרט "שרק", הורדם ביום חמישי בגיל 30. בשבועות האחרונים מצבו הבריאותי הידרדר במהירות כשהתקשה ללכת וסבל מכאבים עזים ממחלה חשוכת מרפא, מסרה ג'ני קירטלי, המטפלת הראשית בפרויקט החמורים של בארון פארק.

בשנת 1999, האנימטור רקס גריניון קיבל את המשימה לעצב את דמותו של החמור, חברו הפטפטן אך טוב הלב של שרק. הצוות שלו השלים את העיצוב הבסיסי של הדמות אך עדיין היה זקוק למודל שיראה כיצד חמור אמיתי נע. במקרה, אשתו של גריניון נהגה לטייל בשכונה שבה נמצאה המרעה של פרי, וכך נוצר הקשר שהוביל את צוות האנימטורים לצייר את פרי ולצפות בתנועותיו.

פרי היה חלק מקהילת פאלו אלטו במשך כמעט שלושה עשורים. מבקרים עמדו לאורך היום בשער המרעה כדי לומר שלום לפרי ולחבריו החמורים אפריל ובאדי. תיבת הדואר שלהם נשאה את הכיתוב: "נא להשאיר כאן אמנות חמורים"

"הם בהחלט קלטו את התנועות שלו," אמרה קירטלי. "אפשר לראות את פרי בריצה של החמור, בדרך שבה הוא זרק את ראשו ובאופן שבו הוא הביט למטה ואז גלגל את עיניו כשהוא היה מעוצבן."

פרי היה חלק מקהילת פאלו אלטו במשך כמעט שלושה עשורים. מבקרים עמדו לאורך היום בשער המרעה כדי לומר שלום לפרי ולחבריו החמורים אפריל ובאדי. תיבת הדואר שלהם נשאה את הכיתוב: "נא להשאיר כאן אמנות חמורים". בכל יום ראשון בבוקר, מתנדבים לקחו את שלושת החמורים לטיול בפארק קורנליס בול הסמוך, שם עצרו בגן השעשועים כדי לאפשר למעריצים ללטף ולהבריש את החיות.

במשך השנים, פרי הפך לחיבה מיוחדת כלפי בני אדם. "כשחיבקתי את ראשו או צווארו, הוא לרוב נשען קרוב יותר. בפעמים אחרות, כשהוא שכב על האדמה, הוא היה מניח את ראשו בחיקו של מטפל," סיפרה קירטלי.

בשנים האחרונות בריאותו הידרדרה. הוא סבל ממחלת קושינג - הפרעה מטבולית - ולמיניטיס, מצב רפואי כואב ובלתי הפיך בפרסות. בשנה האחרונה פיתח דלקת פרקים ומאוחר יותר איבד את רוב יכולתו להשתמש ברגלו האחורית השמאלית.

לאחר מותו, שלט קטן עם שמו של פרי שתלוי לצד שלטים של אפריל ובאדי בשער המרעה הועבר למטה לנוח לצד שלושת חבריו הקודמים. הוא עתה נושא סרט שחור. מבקרים הניחו פרחים ליד תיבת הדואר.

"בשבילנו הוא לא היה באמת 'החמור משרק'," אמרה קירטלי. "הוא היה פשוט פרי."