בית המשפט העליון בארצות הברית נראה מוכן לאשר את החוק הפדרלי שיוביל לסגירת טיקטוק בארה"ב בעוד פחות משבועיים, אלא אם הפלטפורמה הפופולרית תתנתק מהבעלות הסינית. במהלך דיון שנמשך יותר משעתיים וחצי ביום שישי, רוב השופטים הביעו תמיכה בעמדת הממשל שהאינטרסים של ביטחון לאומי מצדיקים הגבלות מסוימות על חופש הביטוי.
יוצרי תוכן מחוץ לבית המשפט העליון לפני הדיונים על אפליקציית הרשת החברתית טיקטוק
"האם אנחנו אמורים להתעלם מהעובדה שחברת האם הסופית כפופה לעבודת מודיעין עבור הממשלה הסינית?" שאל נשיא בית המשפט העליון, ג'ון רוברטס, את עורך הדין המייצג את טיקטוק. השופט ברט קוואנו הוסיף: "זו נראית דאגה עצומה לעתיד המדינה."
החוק, שנחתם על ידי הנשיא ביידן באפריל לאחר שעבר בתמיכה דו-מפלגתית בקונגרס, מציב דד-ליין ל-19 בינואר - יום לפני השבעתו של הנשיא הנבחר דונלד טראמפ - שבו ByteDance הסינית חייבת למכור את הפלטפורמה, המשרתת יותר מ-170 מיליון משתמשים בארה"ב.
טראמפ, שהבטיח במהלך הקמפיין שלו "להציל את טיקטוק", ביקש מבית המשפט העליון לעכב את יישום החוק כדי לתת לו הזדמנות לפתור את הסוגיה כשיחזור לבית הלבן. אולם אליזבת פרלוגר, התובעת הכללית המייצגת את ממשל ביידן, טענה שהקונגרס במכוון כלל את התאריך הזה בחוק כדי לאלץ את החברה לפעול.
על פי החוק, ענקיות חנויות האפליקציות כמו גוגל ואפל ושירותי אירוח אינטרנט עלולים להיות חשופים לקנסות עצומים של 5,000 דולר עבור כל משתמש שימשיך לגשת לטיקטוק באתרים שלהם - סכום שעלול להצטבר למיליארדי דולרים בקנסות.
נציגי טיקטוק ויוצרי תוכן בפלטפורמה טוענים כי החוק מהווה הגבלה גורפת על זכויות חופש הביטוי של מיליוני אמריקאים. כמעט 40% מהצעירים הבוגרים בארה"ב מקבלים את החדשות שלהם באופן קבוע מהאתר, שהפך לפלטפורמה חשובה עבור שני המועמדים לנשיאות לשיתוף סרטונים לקראת הבחירות בנובמבר.
השופטת קטנג'י בראון ג'קסון הדגישה כי טיקטוק יכולה להמשיך לפעול עם האלגוריתם והתנאים שלה, כל עוד היא אינה קשורה ל-ByteDance. "החוק לא אומר לטיקטוק להשתתק," אמרה לעורך הדין של החברה.
בית המשפט העליון פעל במהירות חסרת תקדים בקביעת הדיון המיוחד ביום שישי, מה שמרמז כי השופטים צפויים להוציא החלטה בשבוע הבא לגבי האם החוק יכול להיכנס לתוקף כמתוכנן. גם אם האיסור ייכנס לתוקף ב-19 בינואר, חלק מההשפעות בעולם האמיתי עשויות לקחת זמן להתגבש.
בינתיים, הדיון משקף את המתח המתמשך בין חופש הביטוי לבין ביטחון לאומי בעידן הדיגיטלי, כאשר אפליקציה שהפכה לחלק בלתי נפרד מחייהם של מיליוני אמריקאים נתפסת כאיום פוטנציאלי על ידי הממשל.
