הנשיא הנבחר דונלד טראמפ חשף ביום שלישי כי אינו שולל שימוש בכוח צבאי לסיפוח גרינלנד, מה שהותיר אמריקאים רבים שואלים: "אבל למה?"
למעשה, הטריטוריה הדנית המכוסה קרח, שהיא האי הגדול בעולם, הייתה זה זמן רב נושא חם בקרב אסטרטגים בוושינגטון ובמקומות אחרים - למרות התעקשותה של קופנהגן כי היא אינה למכירה - בשל מיקומה לאורך נתיבי שיט חיוניים ונוכחותם של חומרי גלם מפתח שנדיר למצוא במקומות אחרים.
"למה? מכמה סיבות קריטיות' אמר מקור קרוב למאמצי המעבר של טראמפ ל'פוסט' ביום שלישי כשנשאל על מטרתו של הנשיא הנבחר. "שליחת מסר חזק ומכוון לבייג'ינג. לא רק דיבורים. מעשים. להפוך את אמריקה לאמביציוזית שוב. והנשיא הנבחר מניח את המסגרת המוקדמת של 'דוקטרינת טראמפ'".
מטוסו של טראמפ בגרינלנד
ארצות הברית נמצאת כעת במאבק משולש עם סין וכן עם רוסיה על משאבי הטבע באזור הארקטי - כגון ליתיום, קובלט וגרפיט, על פי מרכז וילסון, מכון חשיבה בוושינגטון המתמקד במדיניות חוץ.
"יש שתי סיבות עיקריות [לספח את גרינלנד]. הראשונה היא המרבצים הגדולים של יסודות נדירים הנחוצים לייצור ביטחוני ואלקטרוניקה", אמר אלכס פליצקס, עמית לא תושב במועצת האטלנטיק, ל'פוסט'.
"שנית, לגרינלנד יש תביעה לגיטימית גדולה לארקטי וזה יעניק לארה"ב עמדה חזקה יותר ככל שהתחרות שם מתחממת בנושאי ניווט ומשאבים".
ארה"ב נמצאת בתחרות שקטה עם סין ורוסיה על גישה לארקטי במשך שנים, משגרת ספינות שוברות קרח צבאיות לאזור במשימות לחקור את הטונדרה הקפואה העשירה במשאבים.
וושינגטון הייתה תלויה באופן מסורתי בסין עבור מינרלים נדירים, שנמצאים בתדירות הגבוהה ביותר בארקטי בנוסף לאסיה - ומשמשים בכל דבר החל מטלפונים ניידים ועד נשק להשמדה המונית.
לפי פליצקס, תלות זו בבייג'ינג "אינה בת קיימא בהתחשב במציאות הגיאופוליטית".
"עם הביקוש הגובר לרכבים חשמליים, מערכות אנרגיה מתחדשת, ואלקטרוניקה מתקדמת, ארצות הברית תלויה מאוד בחומרים קריטיים כדי להניע חדשנות ולשמור על התחרותיות הכלכלית הגלובלית שלה", כתב מרכז וילסון בדו"ח משנת 2023.
"[מינרלים נדירים] נכנסים לרוב צורות ההגנה הלאומית, טכנולוגיות, טילים, טנקים, לוויינים, ספינות מלחמה, מטוסי קרב, ולכן כתוצאה מכך, אבטחתם הופכת להכרח ביטחוני לאומי", הסבירה גרייסלין בסקרן, מנהלת תוכנית ביטחון המינרלים הקריטיים במרכז ללימודים אסטרטגיים ובינלאומיים.
נשיא ארה"ב הנכנס דונלד טראמפ
בינתיים, יסודות נדירים סינתטיים שנוצרו במעבדות, במילותיו של פליצקס, "אינם מתפקדים טוב כמו [הטבעיים], מה שמשאיר את ארה"ב פגיעה בצד הייצור הביטחוני בזמן שהמתיחות עם סין המשיכה לעלות בשנים האחרונות".
התחרות על הארקטי הפכה לעזה יותר בשנים האחרונות בשל שינויי האקלים, שהובילו להמסת כיפות הקרח שבעבר הפכו את המשאבים לכמעט בלתי נגישים
"ההתחממות הובילה ליותר חופש ניווט בארקטי", אמר פליצקס.
אך האמריקאים עד כה נותרו מאחור מול יריביהם, בחלקו בשל הגישה המוגבלת של ארה"ב לאזור ומספר קטן יחסית של ספינות שוברות קרח.
כשארה"ב מחזיקה רק ב-1.3% ממינרלי האדמה הנדירים בעולם - לעומת עד 70% של סין - "כעת אנחנו צריכים למצוא מקור לאדמות נדירות אלה ממקום כלשהו לעיבוד בבית... מה שנותן לגרינלנד משיכה מסוימת, כי היא יכולה להיות מקור למינרלים נדירים", אמרה בסקרן.
'לא למכירה'
השאיפה של טראמפ לא התקבלה היטב בדנמרק, שם ראש הממשלה מדה פרדריקסן חזרה והדגישה ביום שלישי כי הטריטוריה "אינה למכירה".
"גרינלנד שייכת לגרינלנדים", אמרה פרדריקסן בראיון ל-TV 2 של דנמרק. "מצד אחד, אני שמחה לגבי העלייה בעניין האמריקאי בגרינלנד. אבל כמובן שחשוב שזה יתרחש באופן שבו זו החלטתם של הגרינלנדים, מה העתיד שלהם".
האי קיבל אוטונומיה מלאה רק ב-2009, ומאז ממשלתו הטריטוריאלית פועלת להשגת ריבונות, כך אמר חבר הפרלמנט הגרינלנדי קונו פנקר ל-CNN ביום שלישי.
"בנוגע לבעלות, אנחנו יכולים לחלוק כאן הרבה, כי אנחנו עובדים על יצירת מדינה ריבונית שהיא גרינלנד, ואנחנו רוצים ליצור את מדינת גרינלנד", אמר פנקר, והוסיף כי הממשל הטריטוריאלי עשוי להיות מוכן לעבוד עם ארה"ב על הסכם התאגדות חופשית.
ראש הממשלה מדה פרדריקסן
לארה"ב כבר יש הסדרים כאלה עם מדינות איים בפסיפי כמו פלאו. הסכמים אלה דורשים מוושינגטון לספק סיוע כספי למדינות המאוגדות באופן חופשי, וגם מרחיבים את הזכות לעבוד ולחיות בארצות הברית לאזרחי האיים כ"תושבים קבועים".
"הנקודה העיקרית כאן היא שמעמד גרינלנד צריך להיות החלטה עצומה, איזה סוג של מדינה אנחנו רוצים להיות וגם עם מי עלינו לשתף פעולה והבעלי ברית הקרובים ביותר שלנו, שכידוע לך, היינו תחת הדנים", אמר פנקר.
מקור המקורב לטראמפ אמר כי הנשיא הנכנס עשוי להיות מוכן לדון בהסדרים חלופיים עם פקידי גרינלנד שאינם סיפוח מלא.
"יש גמישות בדיון באמצעים הטובים ביותר לחיזוק הביטחון של אמריקה, אז אני חושב שהוגן לומר שיש יותר מאפשרות אחת", אמר האדם.
לא רעיון חדש
ארצות הברית התעניינה זמן רב בהשגת גרינלנד, ושקלה להציע הצעה לאי צפון האטלנטי ב-1867, כאשר רכשה גם את אלסקה מרוסיה.
כשמונה עשורים מאוחר יותר, אחרי מלחמת העולם השנייה, ארה"ב הציעה 100 מיליון דולר בזהב עבור גרינלנד, שדנמרק דחתה.
עם זאת, ההצעה הובילה להסכם הגנה שהעניק לארה"ב גישה לבסיס האוויר תולה, כעת בסיס החלל פיטופיק - המוצב הצפוני ביותר של הצבא, שהפך לחשוב במיוחד במהלך המלחמה הקרה בשל קרבתו לרוסיה.
טראמפ העלה את הרעיון של קניית גרינלנד בתקופת כהונתו הראשונה, כשהרהר על האפשרות בפומבי ב-2019, רק כדי להיתקל בסירוב מוחלט ממנהיגי גרינלנד ודנמרק.
"הם מעולם לא התקדמו לשום מקום", אמר יועץ הביטחון הלאומי לשעבר ג'ון בולטון ל'פרי פרס' על המשא ומתן הראשוני בראיון שפורסם בשבוע שעבר, "כי טראמפ דיבר על הכל בפומבי, והכל התפוצץ".
