18 מדינות תובעות את טראמפ: "לא תבטל אזרחות בהינף קולמוס"

קרב משפטי דרמטי נפתח אתמול כאשר התובעים הכלליים של 18 מדינות, יחד עם הערים סן פרנסיסקו וושינגטון די.סי, הגישו תביעה נגד הנשיא טראמפ בניסיון לחסום את הצו הנשיאותי השנוי במחלוקת המבקש לשלול אזרחות אמריקאית מילדים שנולדו בארה"ב להורים לא מתועדים.

"זהו צעד קיצוני וחסר תקדים," אמר מתיו פלטקין, היועץ המשפטי של ניו ג'רזי, שמוביל את המאבק המשפטי יחד עם עמיתיו מקליפורניה ומסצ'וסטס. "לנשיאים יש כוח רב, אבל טראמפ אינו מלך. הוא לא יכול לשכתב את החוקה בהינף קולמוס."

 

טראמפ טוען בצו כי ילדי מהגרים אלה אינם "כפופים לסמכות השיפוט" של ארצות הברית, ולכן אינם מכוסים על ידי הבטחת האזרחות בתיקון ה-14 לחוקה

 

הצו הנשיאותי, שנחתם ביומו הראשון של טראמפ בכהונתו השנייה, קובע כי ילדים שייוולדו בעתיד למהגרים לא מתועדים לא יוכרו כאזרחים. יתרה מזאת, הצו מתייחס גם לילדי אימהות השוהות בארה"ב באופן חוקי אך זמני, כמו סטודנטים או תיירים.

טראמפ טוען בצו כי ילדי מהגרים אלה אינם "כפופים לסמכות השיפוט" של ארצות הברית, ולכן אינם מכוסים על ידי הבטחת האזרחות בתיקון ה-14 לחוקה. טענה זו מנוגדת למאה שנים של תקדימים משפטיים, שבהם בתי המשפט והרשות המבצעת פירשו את התיקון ה-14 כמבטיח אזרחות לכל תינוק שנולד בארצות הברית, ללא קשר למעמד החוקי של הוריו.

"זוהי פגיעה חמורה בעקרונות היסוד של הדמוקרטיה האמריקאית," אומר פרופ' ג'רארד מגליוקה מבית הספר למשפטים באוניברסיטת אינדיאנה. "אם בית המשפט העליון קבע שהרשות המבצעת אינה יכולה לפתור לבדה סוגיות מרכזיות כמו הלוואות סטודנטים או כללי קוביד-19, קשה להאמין שיאפשר לה לקבוע מדיניות בנושא מהותי כמו אזרחות."

עם זאת, ישנם סימנים לכך שהמערכת המשפטית עשויה להיות חלוקה בסוגיה. השופט ג'יימס הו, שמונה על ידי טראמפ לבית המשפט לערעורים במחוז החמישי, הביע בעבר אהדה לחלק מטיעוניו של טראמפ, והשווה מהגרים לא מתועדים לצבא פולש. השוואה זו נעשתה גם על ידי עורכי דין ממדינת טקסס ובהצהרה נוספת של טראמפ המגדירה את החציות הבלתי חוקיות בגבול הדרומי כ"פלישה מתמשכת".

 

מתיו פלטקין, היועץ המשפטי של ניו ג'רזי, שמוביל את המאבק המשפטי יחד עם עמיתיו מקליפורניה ומסצ'וסטס. "לנשיאים יש כוח רב, אבל טראמפ אינו מלך. הוא לא יכול לשכתב את החוקה בהינף קולמוס"

 

הארגונים התובעים טוענים כי הצו לא רק מנוגד לחוקה, אלא גם יוצר כאוס משפטי ומנהלי. "איך בדיוק מתכוון הממשל ליישם מדיניות כזו?" שואל פלטקין. "האם כל בית חולים יצטרך לבדוק את המעמד החוקי של כל יולדת? זה לא רק בלתי חוקתי, זה גם בלתי ישים."

המאבק המשפטי צפוי להימשך חודשים ואולי אף שנים, כאשר הצו אמור להיכנס לתוקף בעוד 30 יום. בינתיים, ארגוני זכויות אדם וארגוני מהגרים נערכים למערכה משפטית ממושכת, שעשויה להגיע בסופו של דבר לבית המשפט העליון.

"זהו רק הקרב הראשון במה שצפוי להיות מאבק ארוך על עתיד מדיניות ההגירה האמריקאית," מסכם מגליוקה. "אבל המדינות התובעות צודקות, ובתי המשפט כנראה יסכימו איתן."