על פי הצו החדש, מזכיר המחלקה לביטחון המולדת נדרש לנקוט "צעדים מיידיים" להוצאה או גירוש של כל אזרח זר שיזוהה כתומך בארגוני טרור, אלא אם כן הדבר עלול לפגוע בחקירה פלילית משמעותית או באינטרסים של ביטחון המדינה.
"על מנת להגן על אזרחי אמריקה, ארצות הברית חייבת להיות ערנית במהלך תהליך הנפקת הוויזות כדי להבטיח שזרים המאושרים לכניסה לארצות הברית אינם מתכוונים לפגוע באמריקאים או באינטרסים הלאומיים שלנו," נכתב בצו הנשיאותי
"על מנת להגן על אזרחי אמריקה, ארצות הברית חייבת להיות ערנית במהלך תהליך הנפקת הוויזות כדי להבטיח שזרים המאושרים לכניסה לארצות הברית אינם מתכוונים לפגוע באמריקאים או באינטרסים הלאומיים שלנו," נכתב בצו הנשיאותי. "חשוב מכך, ארצות הברית חייבת לזהות אותם לפני קבלתם או כניסתם לארצות הברית."
הצו כולל גם סעיף מקיף העוסק ב"שיפור הבדיקה והסינון בין הסוכנויות". במסגרת זו, מזכיר המדינה, בתיאום עם התובע הכללי, מזכיר המחלקה לביטחון המולדת ומנהל המודיעין הלאומי, נדרשים לזהות את כל המשאבים שניתן להשתמש בהם כדי להבטיח שכל הזרים המבקשים להיכנס לארצות הברית, או שכבר נמצאים בה, עוברים בדיקה וסינון ברמה המקסימלית האפשרית.
הצו מחייב את הרשויות לקבוע מחדש קו בסיס אחיד לסטנדרטים ונהלי סינון ובדיקה, בהתאם לקו הבסיס האחיד שהיה קיים ב-19 בינואר 2021. בנוסף, הצו דורש להקפיד במיוחד על בדיקת זרים המגיעים מאזורים או מדינות עם סיכוני ביטחון מזוהים.
תוך 60 יום מיום חתימת הצו, הרשויות הרלוונטיות נדרשות להגיש לנשיא דוח מקיף המזהה מדינות ברחבי העולם שבהן מידע הבדיקה והסינון כה חסר עד שהוא מצדיק השעיה חלקית או מלאה של קבלת אזרחים מאותן מדינות. הדוח צריך לכלול גם מידע על מספר האזרחים מאותן מדינות שנכנסו או התקבלו לארצות הברית מאז 20 בינואר 2021.
צעד זה מגיע על רקע מחאות פרו-פלסטיניות נרחבות בקמפוסים ברחבי ארצות הברית מאז פרוץ המלחמה בין ישראל לחמאס, כאשר חלק מהמפגינים הביעו תמיכה גלויה בחמאס ובפעולות טרור. הצו החדש מהווה את אחת התגובות המשמעותיות ביותר של הממשל האמריקאי לתופעה זו.
מבקרי הצו טוענים כי הוא עלול לפגוע בחופש הביטוי ובזכויות אזרח, בעוד תומכיו מדגישים את חשיבותו להגנה על הביטחון הלאומי האמריקאי ולמאבק בהסתה לטרור. טרם ברור כיצד ייושם הצו בפועל וכמה אנשים עשויים להיות מושפעים ממנו.
עם זאת, הצו מדגיש כי כל החלטה על גירוש תיבחן לגופה, וכי המחלקה לביטחון המולדת תשקול שיקולים של ביטחון לאומי וחקירות פליליות בתהליך קבלת ההחלטות. הדבר מעיד על ניסיון לאזן בין צורכי הביטחון הלאומי לבין שמירה על זכויות הפרט והליך הוגן.
