עימות היסטורי בקתדרלה: הבישופית שהתעמתה עם טראמפ בדרשה נועזת

בעימות דרמטי חסר תקדים בקתדרלה הלאומית בוושינגטון, הבישופית מריאן בודה נשאה דרשה נוקבת מול הנשיא טראמפ, כשהיא מתחננת בפניו לגלות רחמים כלפי אוכלוסיות פגיעות. האירוע, שהתרחש במהלך תפילת ההשבעה המסורתית, הצית מחדש את המאבק על הסמכות הרוחנית באמריקה.

בודה, בת 65 והאישה הראשונה בתפקידה, עמדה על דוכן קנטרברי ההיסטורי, כשהיא מרוחקת שבעה רגל מעל הנשיא. היא תכננה במקור לדבר על שלושה יסודות של אחדות - כבוד, כנות וענווה. אולם לאחר שצפתה בטראמפ מכריז על סדר יומו בטקס ההשבעה, החליטה להוסיף מרכיב רביעי: תחינה לרחמים.

 

"מיליונים נתנו בך את אמונם," פנתה ישירות לטראמפ. "בשם אלוהינו, אני מבקשת ממך לרחם על האנשים במדינתנו שמפחדים עכשיו"

 

"מיליונים נתנו בך את אמונם," פנתה ישירות לטראמפ. "בשם אלוהינו, אני מבקשת ממך לרחם על האנשים במדינתנו שמפחדים עכשיו." היא התייחסה במיוחד לילדים להט"בים ולמהגרים העובדים במשרות חיוניות, באומרה כי "הם אולי לא אזרחים או בעלי מסמכים מתאימים, אך רוב המהגרים אינם פושעים."

תגובת טראמפ הייתה מיידית וחריפה. הוא דרש התנצלות מה"בישופית כביכול" והאשים אותה בשנאה כלפיו. ברשתות החברתיות, תומכי טראמפ תקפו את בודה, כולל חבר הקונגרס מייק קולינס שהציע "להוסיף אותה לרשימת הגירוש." אחרים פקפקו בסמכותה הרוחנית בשל היותה אישה.

מנגד, נוצרים פרוגרסיביים ראו בדרשתה קול חיוני בזירה הציבורית. תוך ארבע שעות, יותר מ-14,000 אנשים חתמו על עצומה המביעה תמיכה בבודה. היא עצמה הסבירה כי חשה צורך להשמיע "פרספקטיבה שלא מקבלת הרבה זמן מסך כרגע."

 

 

הקתדרלה הלאומית, שאירחה בעבר אירועים היסטוריים כמו הלוויות נשיאים ודרשתו האחרונה של מרטין לותר קינג, שינתה השנה את נוהל תכנון טקס התפילה. במקום לאפשר לוועדת ההשבעה הנשיאותית לבחור את המשתתפים, הקתדרלה עצמה לקחה אחריות על התכנון - צעד לעבר עצמאות דתית.

בודה הודתה כי לא ציפתה לעוצמת התגובות השליליות, שכללו התקפות אישיות ואיומים. "אולי זה היה תמים מצדי," אמרה, "חשבתי שהתחינה לנשיא תתקבל אחרת, כי זו הייתה הכרה בעמדתו, בכוחו, ובמיליונים שהביאו אותו לשם."

העימות בקתדרלה משקף מאבק עמוק יותר בנצרות האמריקאית, שנקרעת בין תפיסות מנוגדות לגבי מקומם של נשים בכנסייה, זכויות להט"ב, והפרדת דת ומדינה. עם עלייתו המחודשת של טראמפ כמנהיג דה-פקטו של הכנסייה המודרנית, והתחזקות הכוח הנוצרי-ימני, דרשתה של בודה מסמנת רגע נדיר של עימות ישיר בין שתי תפיסות עולם מתחרות על עתיד הנצרות באמריקה.