מחלוקת: האם תוכניות DEI מסייעות או פוגעות בסטודנטים יהודים

בעקבות המחאות האנטי-ישראליות שטלטלו את הקמפוסים האמריקאים בשנה החולפת, אוניברסיטאות מובילות כמו סטנפורד, קולומביה ופנסילבניה הקימו ועדות מיוחדות לבחינת התגברות האנטישמיות. הממצאים מפתיעים: דווקא תוכניות הגיוון, השוויון וההכלה (DEI) - שאמורות להגן על קבוצות מיעוט - זוהו כגורם מרכזי בהדרת סטודנטים יהודים.

 

אוניברסיטאות מובילות כמו סטנפורד, קולומביה ופנסילבניה הקימו ועדות מיוחדות לבחינת התגברות האנטישמיות. הממצאים מפתיעים: דווקא תוכניות הגיוון, השוויון וההכלה (DEI) - שאמורות להגן על קבוצות מיעוט - זוהו כגורם מרכזי בהדרת סטודנטים יהודים

 

הדו"חות חשפו כי סטודנטים יהודים רבים חשים שמשרדי ה-DEI אינם מכירים בהם כקבוצת מיעוט הזקוקה להגנה. במקרה בולט באוניברסיטת מישיגן, פוטרה מנהלת גיוון לאחר שהואשמה באמירות אנטישמיות, כשטענה כי "יהודים עשירים שולטים באוניברסיטה" - האשמה שהיא מכחישה.

המשבר מתרחש על רקע ביקורת גוברת על תוכניות DEI ברחבי ארה"ב. יותר מ-200 מכללות צמצמו את מאמצי הגיוון בשנתיים האחרונות, ו-14 מדינות חוקקו חוקים המגבילים או אוסרים תוכניות אלו. הנשיא טראמפ אף חתם על צו נשיאותי לפירוק תוכניות פדרליות המקדמות גיוון. הצו מעורר חשש עמוק בקרב מנהלי תאגידים אמריקאים. הצו מורה לסוכנויות פדרליות לחקור תשע חברות פרטיות בגין תוכניות גיוון, שוויון והכלה (DEI) - צעד חסר תקדים המאיים על מדיניות שאומצה על ידי רוב החברות הגדולות בארה"ב בשנים האחרונות.

התגובה העסקית הייתה מיידית: מטא (חברת האם של פייסבוק) כבר הודיעה על סיום פעילות ה-DEI שלה, כולל ביטול תפקיד מנהל הגיוון הראשי ונטישת יעדי גיוון בגיוס עובדים. חברות ענק נוספות כמו אמזון, וולמארט, ג'ון דיר והארלי דיווידסון נסוגו גם הן מתוכניות דומות.

"הצו יצר פחד ובלבול", אומר דיויד גלזגו, מנהל מרכז מלצר לגיוון והכלה באוניברסיטת NYU. "המספר המדויק של תשע חקירות נועד להפחיד ארגונים. אף אחד לא רוצה להיות ברשימה הזו"

 

"הצו יצר פחד ובלבול", אומר דיויד גלזגו, מנהל מרכז מלצר לגיוון והכלה באוניברסיטת NYU. "המספר המדויק של תשע חקירות נועד להפחיד ארגונים. אף אחד לא רוצה להיות ברשימה הזו"

 

משפטני זכויות אזרח מעריכים כי התוכניות הפגיעות ביותר מבחינה משפטית הן אלו המעניקות הטבות תעסוקתיות על בסיס גזע. ההערכה מתבססת על פסיקת בית המשפט העליון משנת 2023 שביטלה העדפה מתקנת בקבלה לאוניברסיטאות.

עם זאת, חברות מובילות כמו קוסטקו, פטגוניה ומיקרוסופט הצהירו כי ימשיכו בתוכניות הגיוון שלהן. מומחים מציינים כי תוכניות רבות, כמו הכשרות להטיות לא מודעות ותוכניות מנטורינג הפתוחות לכולם, בטוחות מבחינה משפטית.

דניס יאנג, לשעבר סמנכ"לית משאבי אנוש עולמית באפל, טוענת כי למרות האווירה הפוליטית המורכבת, חברות ימשיכו לגייס כישרונות מגוונים מתוך הבנה שזה טוב לעסקים. "זו הסביבה הפוליטית שבה אנו חיים, אבל זה לא משנה את צרכי העסקים", היא אומרת.

הצו מגיע פחות מחמש שנים אחרי שעשרות חברות הכריזו על מחויבות מחודשת למאבק באי-צדק גזעי בעקבות הריגתו של ג'ורג' פלויד. באותה תקופה נרשמה עלייה של 54% במשרות DEI. כעת, רבים בתעשייה שוקלים לנטוש את המונח "DEI" עצמו בניסיון להימנע מביקורת פוליטית.

הפתרונות המוצעים באוניברסיטאות מגוונים: חלק מהמנהיגים היהודים קוראים לביטול תוכניות ה-DEI בטענה שהן מחזקות את הנרטיב של פלסטינים כמדוכאים ויהודים פרו-ישראלים כמדכאים. אחרים, כמו פרופ' ג'ונתן פיינגולד מאוניברסיטת בוסטון, טוענים שדווקא תוכניות אלו חיוניות למאבק באנטישמיות.

 

 

כתגובה למשבר, אוניברסיטאות מסוימות החלו ביוזמות חדשות. אוניברסיטת פנסילבניה הקימה משרד ייעודי לטיפול בתלונות על רקע מוצא משותף, אתניות או דת. במקביל, מדינת קליפורניה חוקקה חוק המחייב את כל מוסדות ההשכלה הגבוהה לכלול זיהוי אפליה נגד יהודים בהכשרות שלהם.

פרופ' ג'רי קאנג, לשעבר סגן נשיא לשוויון וגיוון ב-UCLA, משווה את תפקידו לגנן: "להבטיח שכל הצמחים משגשגים אין משמעותו להשקות את כולם באופן שווה". לדבריו, קבוצות שונות - מסטודנטים דור ראשון להשכלה גבוהה ועד סטודנטים יהודים החוששים מאנטישמיות - זקוקות לגישות ייחודיות.

בעוד הוויכוח נמשך, דו"ח אוניברסיטת סטנפורד ממליץ על גישת ביניים: שילוב טוב יותר של סטודנטים יהודים בתוכניות DEI בטווח הקצר, תוך מעבר הדרגתי למאמצים פלורליסטיים יותר המכילים את כולם. השאלה הנותרת היא האם גישה זו תצליח לאזן בין הצורך בהגנה על קבוצות מיעוט ספציפיות לבין יצירת סביבה מכילה באמת לכל הסטודנטים.