סטודנטית ישראלית לדוקטורט באוניברסיטת קליפורניה ברקלי (UCB) הגישה תביעה נגד הסניף המקומי של איגוד העובדים האמריקאי (UAW) בטענה לאפליה שיטתית נגד חברי איגוד ישראלים ויהודים, במה שמתואר כניסיון לקדם אג'נדה אנטי-ישראלית בקמפוס.
קרין יניב הגישה את התביעה ביום שישי נגד הסניף המקומי של UAW, כשהיא מאשימה את האיגוד בהדרת ישראלים ויהודים מהשתתפות מלאה בפעילויות האיגוד על בסיס מוצאם האתני. התביעה מפרטת כיצד חברי האיגוד נקטו בהתנהגות עוינת, מפלה ואנטישמית, דבר המהווה הפרה של חוק זכויות האזרח האמריקאי וחוקי מדינת קליפורניה.
"האג'נדה האנטי-ישראלית של האיגוד יצרה סביבת עבודה עוינת עבור רבים מאיתנו בקמפוס", אמרה יניב בראיון ל'פוקס ניוז'. "הם הפלו חברים ישראלים, כולל אותי, מפעילויות האיגוד, ומעבר לכך, הם פוגעים בחופש האקדמי שלנו. זוהי התעללות מכוונת על בסיס לאום ודת, שהיא אנטישמית במהותה, ואני מתכוונת להעמיד אותם לדין על מעשיהם".
צילום: Getty Images
התביעה מציינת כי האיגוד שיתף משאבים עם ארגונים פרו-פלסטיניים בקמפוס במטרה לקדם את אג'נדת ה-BDS, תוך הדרה שיטתית של יניב וישראלים אחרים מתקשורת האיגוד.
לאחר מתקפת הטרור של חמאס ב-7 באוקטובר, פרסם האיגוד הצהרה שלדברי יניב "הייתה כמו דקירת סכין בגב". ההצהרה האשימה את ישראל באירועים, נמנעה מגינוי חמאס, ולא קראה לשחרור החטופים. הוועד המנהל של האיגוד מתח ביקורת על מה שכינה "הכיבוש האלים רב-השנים של פלסטין שהוביל להסלמה באלימות הנוראית", תוך שהוא מביע צער על מותם של ישראלים ופלסטינים ומגנה את "הממשלה הימנית הקיצונית" של ישראל.
מקרה מזעזע במיוחד המתואר בתביעה נוגע ליעל נידם, חברת איגוד ישראלית שבני משפחתה נחטפו על ידי חמאס ב-7 באוקטובר. כאשר דיברה נגד התנהלות האיגוד והיחס כלפי אקדמאים ישראלים, חברי איגוד צחקו, קטעו את דבריה וכתבו 'LMFAO' בצ'אט של פגישת הזום. לטענת יניב, בכירי האיגוד לא עשו דבר כדי לעצור את ההתנהגות הפוגענית.
קרן יניב בתביעה מקיפה נגד איגוד העובדים
באפריל 2024, כחלק ממחאת המאהל הפרו-פלסטיני בברקלי, הקימה הנהגת האיגוד "כפר איגוד" במטרה להעניק לגיטימציה למאהל בעיני הנהלת האוניברסיטה. המאהל הציג סמלים ורטוריקה אנטישמית, כולל המשולש האדום ההפוך שבו השתמש חמאס לסימון מטרות צבאיות.
עורכת הדין של יניב, דניאל סוסנג', המשמשת כסגנית נשיא של משרד עורכי הדין ללא מטרות רווח The Fairness Center, אמרה כי התביעה "מבהירה שבמקום לגנות אנטישמיות או אפילו להישאר ניטרלים, האיגוד בוחר צד, וברור מאוד איזה צד הם בוחרים".
התביעה מבקשת פיצויים והוצאות משפטיות, בהתבסס על הטענה כי איגודים מקצועיים כפופים לאותם חוקים כמו מעסיקים רבים, האוסרים אפליה על בסיס גזע, דת או לאום. סעיף VII של חוק זכויות האזרח קובע כי אסור ל"ארגון עבודה" להפלות "כל אדם בשל גזעו, צבעו, דתו, מינו או מוצאו הלאומי".
יניב סיכמה: "ה-7 באוקטובר הביא איתו רגשות קשים רבים ולא ציפיתי לראות את מה שראיתי. לא ציפיתי לראות את האיגוד מתייצב לצד חמאס או נגד קיומה של ישראל. זה היה באמת בלתי צפוי, זו הייתה דקירת סכין בגב עבור רבים מאיתנו".
