שבוע של מעצרים ופשיטות של שלטונות ההגירה בניו יורק, בהובלת שרת המולדת החדשה קריסטי נואם, מעלה חששות כבדים לגבי עתידה הכלכלי של העיר. מחקר חדש חושף את התלות העמוקה של כלכלת ניו יורק בעובדים לא מתועדים, ומזהיר מפני השלכות הרסניות של מדיניות הגירוש ההמוני שמקדם ממשל טראמפ.
על פי נתוני המכון למדיניות מיסוי וכלכלה, עובדים לא מתועדים שילמו 3.1 מיליארד דולר במסים מדינתיים ומקומיים בניו יורק ב-2022 - סכום השווה לתקציב החינוך המוקדם של העיר. למעלה משליש מתשלומי המס שלהם מופנים לתוכניות רווחה שהם עצמם אינם זכאים ליהנות מהן.
דו"ח מזהיר כי גירוש של 10% בלבד מהעובדים הלא מתועדים יגרום להפסד של 310 מיליון דולר בהכנסות ממסים מדינתיים ומקומיים
"התמונה שונה לחלוטין מהרטוריקה הפוליטית," אומרת אמילי אייזנר, כלכלנית במכון למדיניות פיסקלית. "80% מהתושבים הלא מתועדים בניו יורק מועסקים, לעומת שני שלישים מהאמריקאים הילידים. 41% מהם למדו באוניברסיטה, ורבע מהם בעלי תואר ראשון."
ענף הבנייה צפוי להיפגע במיוחד. יותר מ-48,000 עובדי בניין, נגרים, צבעים ומתקינים לא מתועדים מועסקים במדינת ניו יורק, המהווים רבע מכוח העבודה בענף. "הבנייה מתבססת על יציבות וודאות," אומרת אליזבת ולז, נשיאת ארגון ולז לשירותי בנייה במנהטן. "כבר השבוע ראינו ירידה במספר העובדים המגיעים לאתרי בנייה מחשש לגירוש."
תעשיית המסעדנות והמזון מעסיקה למעלה מ-42,000 עובדים לא מתועדים ברחבי המדינה, כולל שפים, טבחים, מלצרים ושליחים המאפשרים את תרבות המשלוחים העירונית. בתחום הטיפול בילדים, כ-7,000 מטפלות לא מתועדות מועסקות במדינה, בזמן שעלויות הטיפול בילדים כבר עלו ב-5,000 דולר לילד בין 2018 ל-2023.
הדו"ח מזהיר כי גירוש של 10% בלבד מהעובדים הלא מתועדים יגרום להפסד של 310 מיליון דולר בהכנסות ממסים מדינתיים ומקומיים. טראמפ כבר רמז על תוכניות להעביר אלפי מהגרים למחנה המעצר בגואנטנמו.
האווירה בעיר שונה מתקופת טראמפ הראשונה. בשבוע האחרון בלבד נעצרו יותר מ-5,500 אנשים ברחבי המדינה על ידי שלטונות ההגירה - פי תשעה ממספר המעצרים שנחשב לחדשות דרמטיות ב-2017. "נראה שהיה להם ארבע שנים להתכונן," אומרת ולז, "והם מוכנים מהיום הראשון."
המצב מדאיג במיוחד לאור הזדקנות האוכלוסייה בניו יורק. בין 2000 ל-2023, שיעור התושבים מעל גיל 65 גדל ב-53%, מהר פי 17 מהאוכלוסייה הכללית. העובדים הלא מתועדים, לעומת זאת, הם ברובם בגיל העבודה העיקרי, בין 18 ל-64.
"בתעשיית הבנייה, למשל, אין כרגע תחליף לעובדים האלה," מסבירה אייזנר. "אנחנו כבר מתקשים לעמוד ביעדי הבנייה הנוכחיים, במיוחד לאור משבר הדיור. כל עיכוב רק מגדיל את העלויות." מעסיקים רבים, במיוחד בעסקים קטנים בבעלות מיעוטים, כבר מדווחים על קשיים בגיוס עובדים בעקבות גל המעצרים.
