טראמפ חתם אתמול על צו נשיאותי המטיל סנקציות משמעותיות על בית הדין הפלילי הבינלאומי בהאג (ICC), במה שנתפס כתגובה ישירה להוצאת צווי המעצר נגד ראש הממשלה בנימין נתניהו ושר הביטחון לשעבר יואב גלנט. הצו, שנחתם יממה לאחר ביקורו של נתניהו בבית הלבן, מאפשר הטלת סנקציות על בכירי בית הדין והקפאת נכסיהם, כמו גם איסור כניסה לארה"ב על בני משפחותיהם הקרובים.
הרשמה לקבלת הניוזלטר היומי ועדכונים חשובים
בצו הנשיאותי נטען כי פעולות בית הדין נגד ישראל וחקירותיו המקדימות נגד ארה"ב "יוצרות תקדים מסוכן" ומסכנות באופן ישיר אנשי צבא ואזרחים אמריקאים
בצו הנשיאותי נטען כי פעולות בית הדין נגד ישראל וחקירותיו המקדימות נגד ארה"ב "יוצרות תקדים מסוכן" ומסכנות באופן ישיר אנשי צבא ואזרחים אמריקאים, בחושפם אותם להטרדה ולסיכון של העמדה לדין פלילי בינלאומי. זאת למרות שארה"ב וישראל אינן מכירות בסמכות השיפוט של בית הדין.
צווי המעצר שהוצאו בנובמבר האחרון נגד נתניהו וגלנט התבססו על האשמות בפשעי מלחמה ופשעים נגד האנושות במסגרת הלחימה בעזה. על פי בית הדין, השניים "מנעו באופן מכוון ומודע מהאוכלוסייה האזרחית בעזה גישה לאמצעים החיוניים להישרדותם, כולל מזון, מים, תרופות וציוד רפואי, כמו גם דלק וחשמל."
במקביל להוצאת הצווים נגד בכירי ישראל, הוציא בית הדין גם צו מעצר נגד מוחמד דיף, מפקד בכיר בחמאס, בגין פשעים נגד האנושות, כולל רצח, לקיחת בני ערובה ואלימות מינית. דיף, שמותו בתקיפה ישראלית אושר לאחרונה, היה אחד משלושה מנהיגי חמאס שבית הדין ביקש להוציא נגדם צווי מעצר, יחד עם יחיא סינוואר ואסמאעיל הנייה, שמותם כבר אושר בעת הוצאת הצווים.
במהלך ביקורו של נתניהו בבית הלבן השבוע, הפתיע טראמפ בהכרזה דרמטית על תוכנית אמריקאית להשתלט על רצועת עזה, להעביר את שני מיליון תושביה הפלסטינים ולפתח את האזור ל"ריביירה של המזרח התיכון". ההצעה זכתה לגינוי בינלאומי נרחב, כאשר מומחים טוענים כי מהלך כזה יהווה טיהור אתני ועלול להפר את החוק הבינלאומי.
![](https://nuhomecrm.s3.amazonaws.com/hebrewnews/81649be8-1d3b-40ec-bb81-63d848a7a118.jpg)
הצו, שנחתם יממה לאחר ביקורו של נתניהו בבית הלבן, מאפשר הטלת סנקציות על בכירי בית הדין והקפאת נכסיהם, כמו גם איסור כניסה לארה"ב על בני משפחותיהם הקרובים
הדמוקרטים בסנאט חסמו לאחרונה הצעת חוק שהייתה אמורה להטיל סנקציות על גורמים הקשורים לבית הדין, בטענה שהחקיקה הייתה רחבה מדי ועלולה הייתה לחול לא רק על אנשי בית הדין, אלא גם על חברות אמריקאיות העובדות עמו. עם זאת, דובר הסנאטור צ'אק שומר, מנהיג המיעוט, הביע תמיכה בצו הנשיאותי, באומרו כי שומר מאמין שבית הדין זקוק ל"רפורמה" וסובל מ"הטיה נגד ישראל".
וינסנט וורן, מנכ"ל המרכז לזכויות חוקתיות, ארגון סיוע משפטי ללא מטרות רווח המבוסס בניו יורק, כינה את הסנקציות "התקפה ישירה על שלטון החוק". לדבריו, "ההיקף הרחב של הצו הנשיאותי נועד לעודד מבצעי פשעים ברחבי העולם ולמנוע את המרדף אחר צדק בינלאומי נגד החזקים ביותר."
ארה"ב וישראל אינן מכירות בסמכות השיפוט של בית הדין הבינלאומי, אך בית הדין קיבל את פלסטין כחברה בשנת 2015, מה שמעניק לו סמכות שיפוט על פשעים בינלאומיים המתרחשים בעזה. הצו הנשיאותי החדש מסמן החרפה משמעותית במתיחות בין ארה"ב לבין מוסדות המשפט הבינלאומיים, ומדגיש את מחויבותה של ממשלת טראמפ לתמיכה בישראל בעימות המתמשך בעזה.