רוז ג'ירון, תושבת ניו יורק אשר נחשבה לניצולת השואה המבוגרת ביותר בעולם, הלכה לעולמה ביום שני בבוקר בגיל 113. בתה, רהה בניקאסה, מסרה כי סיבת המוות הייתה זקנה.

ג'ירון, אשר חגגה את יום הולדתה ה-113 ב-13 בינואר השנה, הייתה דמות מוכרת ואהובה בקהילת הסריגה בניו יורק. היא הפעילה חנות סריגה בפורסט הילס שבקווינס, ותמיד ציינה כי מלאכת הסריגה עזרה להציל את משפחתה במהלך השואה.

רוז ג'ירון, הלכה לעולמה בגיל 113

נולדה בשנת 1912 ביאנוב, פולין, ומשפחתה התיישבה בהמבורג, גרמניה, שם ניהלו חנות לתלבושות תיאטרון. בשנת 1938 נישאה ליוליוס מנהיים בשידוך, והזוג עבר לברסלאו, גרמניה (כיום ורוצלב, פולין), בדיוק בזמן ליל הבדולח עם גלי האלימות נגד יהודי גרמניה.

מנהיים נעצר ונשלח למחנה הריכוז בוכנוואלד, וג'ירון, בהריון בחודש השמיני, ברחה מהעיר כדי להישאר בטוחה.

בשנת 1939 רוז קיבלה מבן הדוד שלה מסמך שנראה כמו ויזה בשפה הסינית. בעוד ששנגחאי הייתה אחת הנמלים האחרונים הפתוחים בעולם; ג'ירון הציגה את הויזה לשלטונות הנאצים והצליחה לשחרר את מנהיים מבוכנוואלד. אז, המשפחה נמלטה לשנגחאי.

בשנגחאי, למרות התנאים הקשים, ג'ירון השתמשה בכישורי הסריגה שלה כדי לפרנס את המשפחה. היא סרגה בגדים לבתה התינוקת ובהמשך החלה למכור את יצירותיה לחנות יוקרתית בעיר. כשהמשפחה קיבלה ויזה לארה"ב ב-1947, היא הסתירה 80 דולר בתוך כפתורים על סוודרים שסרגה בעצמה, מכיוון שהיה מותר לכל אדם לצאת מסין עם 10 דולר בלבד.

לאחר התיישבותם בניו יורק, ג'ירון ומנהיים התגרשו ובשנת 1968 היא פגשה ונישאה לג'ק ג'ירון. הם עברו לווייטסטון, קווינס, שם שגשגה כמורה לסריגה.

רוז ובתה, רהה

בהמשך פתחה חנות סריגה ברגו פארק והרחיבה לסניף נוסף בפורסט הילס. החנות, "סטודיו הסריגה של רוז" ברחוב אוסטין, הפכה לעסק מצליח וג'ירון התפרסמה ביכולתה ליצור דוגמאות סריגה מורכבות לפי דרישת לקוחותיה.

בגיל 68 מכרה ג'ירון את העסק שלה, אך מעולם לא הפסיקה לסרוג.

כששאלו אותה לסוד חייה הארוכים והבריאים ביום הולדתה ה-113, ענתה ג'ירון: "לחיות כל יום עם מטרה, לגדל ילדים מדהימים, ולאכול הרבה שוקולד מריר".