שר ההגנה האמריקאי פיט הגסת' הורה לפיקוד הסייבר של ארצות הברית להפסיק את כל הפעולות ההתקפיות נגד רוסיה, כך עולה מדיווח שפורסם ב"ניו יורק טיימס". על פי הדיווח, ההוראה החשאית ניתנה כחלק ממאמץ רחב יותר של ממשל טראמפ למשוך את נשיא רוסיה ולדימיר פוטין לשיחות על אוקראינה ולבניית מערכת יחסים חדשה בין המעצמות.
ההוראה להפסיק את פעולות הסייבר התקבלה עוד לפני התקרית המתוקשרת בבית הלבן ביום שישי האחרון, בה התעמת הנשיא דונלד טראמפ עם נשיא אוקראינה וולודימיר זלנסקי באופן פומבי. הפסקת פעולות הסייבר ההתקפיות מהווה חלק מהערכה מחודשת של כל הפעולות האמריקאיות נגד רוסיה.

ההוראה החשאית ניתנה כחלק ממאמץ רחב יותר של ממשל טראמפ למשוך את נשיא רוסיה ולדימיר פוטין לשיחות על אוקראינה ולבניית מערכת יחסים חדשה בין המעצמות
"אי אפשר לסיים מלחמה אלא אם כן שני הצדדים מגיעים לשולחן, החל מהרוסים, וזוהי הנקודה שהנשיא הדגיש", אמר שר החוץ מרקו רוביו בראיון לתוכנית "This Week" של רשת ABC. "עלינו לעשות כל שביכולתנו כדי לנסות להביא אותם לשולחן כדי לראות אם זה בכלל אפשרי."
מומחים מציינים כי הגבול בין פעולות סייבר התקפיות והגנתיות הוא לעתים קרובות מטושטש. עם זאת, שמירת הגישה לרשתות רוסיות מרכזיות למטרות ריגול נחשבת קריטית להבנת כוונותיו של פוטין בעת שהוא נכנס למשא ומתן, ולמעקב אחר הדיונים בתוך רוסיה לגבי התנאים השונים.
פקידים לשעבר אמרו כי זה נוהג שכיח שמנהיגים אזרחיים יורו על הפסקות בפעילות צבאית במהלך משא ומתן דיפלומטי רגיש, כדי להימנע מלסכל אותו. עם זאת, עבור הנשיא טראמפ והגסת', הנסיגה מפעולות סייבר התקפיות נגד יעדים רוסיים מהווה הימור גדול.
ההחלטה מסתמכת על כך שפוטין יגיב בהקלת מה שרבים מכנים "מלחמת הצללים" המתנהלת נגד ארצות הברית ובעלות בריתה המסורתיות באירופה. המעצמות האירופאיות המובילות ממשיכות להצהיר שתמיכתן באוקראינה לא פחתה, בעוד שטראמפ, המנסה להציג את עצמו כמתווך ניטרלי בניסיון לסיים את המלחמה באוקראינה, נטה לעיתים באופן גלוי לצד פוטין.
גורמים רשמיים אמריקאים מסרו כי רוסיה המשיכה בניסיונות לחדור לרשתות אמריקאיות, כולל בשבועות הראשונים של ממשל טראמפ. אך זהו רק חלק ממערכה רוסית רחבה יותר.
במהלך השנה האחרונה, התקפות כופרה על בתי חולים, תשתיות וערים אמריקאיות התגברו, רבות מהן הגיעו מרוסיה. לדברי גורמי מודיעין, מדובר בעיקר בפעולות פליליות שקיבלו אישור, או שסוכנויות המודיעין הרוסיות התעלמו מהן.
מאמצי חבלה באירופה - כולל ניסיונות רוסיים חשודים לחתוך כבלי תקשורת, פיצוצים מסתוריים ותוכניות התנקשות בהכוונה רוסית, כולל נגד המנכ"ל של יצרנית הנשק הגדולה בגרמניה - האיצו בשנה האחרונה. ארצות הברית הייתה, עד עכשיו, מרכזית בסיוע למדינות אירופה להילחם בחזרה, לעתים קרובות בפעולות סייבר חשאיות, אך שיתוף פעולה זה עלול כעת להיות בסכנה.
רבות מהפעולות הללו מנוהלות מתוך מפקדת התקשורת הממשלתית הבריטית (GCHQ) - סוכנות המודיעין המפורסמת שפיצחה את קודי האניגמה במלחמת העולם השנייה - ובמידה מסוימת על ידי קנדה. ייתכן שהן ימשיכו בעבודה זו, בעוד ארצות הברית מתמקדת בסין, היריבה המתוחכמת ביותר שלה במרחב הסייבר.
רוסיה ניהלה גם מסע השפעה אגרסיבי במהלך מערכת הבחירות האחרונה לנשיאות, לפי דוחות של סוכנויות המודיעין האמריקאיות בתקופת ממשל ביידן. במחזורי הבחירות האחרונים, פיקוד הסייבר האמריקאי ביצע פעולות חשאיות כדי לחבל או לצמצם את מאמצי ההשפעה הללו.
אך ממשל טראמפ כבר החל לפרק מאמצים של ה-FBI וסוכנויות אחרות להזהיר מפני תעמולה רוסית, וההוראה של הפנטגון תעצור, לפחות לעת עתה, כל מאמץ נוסף של פיקוד הסייבר להפריע למסעי השפעה רוסיים עתידיים.
הסנאטור צ'אק שומר, מנהיג המיעוט הדמוקרטי, הגיב לפרסום ואמר בהצהרה כי טראמפ נראה כאילו הוא נותן לפוטין "מעבר חופשי בזמן שרוסיה ממשיכה להפעיל פעולות סייבר והתקפות כופרה נגד תשתיות אמריקאיות קריטיות". הוא כינה את המהלך של הממשל "טעות אסטרטגית קריטית".
בתקופת כהונתו הראשונה של טראמפ, פעולות הסייבר האמריקאיות נגד רוסיה דווקא הוגברו. סוכנות הביטחון הלאומי יצרה "קבוצה קטנה לרוסיה" לאחר ההתערבות הרוסית בבחירות 2017, וטראמפ העניק לפיקוד הסייבר סמכויות חדשות לבצע פעולות סייבר התקפיות ללא אישור נשיאותי ישיר.
אחת מאותן פעולות הייתה מאמץ מוגבר לחקור את רשת החשמל של רוסיה, מאמץ שנועד כנראה כאזהרה לרוסיה שלא להתערב בתשתיות קריטיות אמריקאיות. טראמפ גינה את הדיווח על כך כ"מעשה בגידה וירטואלי", אך עוזריו לשעבר אמרו מאוחר יותר כי הוא היה מודאג שהגילוי ישפיע על יחסיו עם פוטין.
כעת, עם החלטתו של הגסת' להפסיק את פעולות הסייבר ההתקפיות, נראה כי ממשל טראמפ מוכן לנקוט בגישה חדשה לחלוטין ביחסים עם מוסקבה, גישה שמעוררת ביקורת נוקבת מצד הדמוקרטים ודאגה בקרב בעלות הברית האירופאיות של ארה"ב.