בית המשפט העליון של ארצות הברית הנחית אתמול (רביעי) מכה משמעותית למדיניות החוץ של ממשל טראמפ, כאשר דחה ברוב של חמישה שופטים מול ארבעה את בקשת הממשל להמשיך ולהקפיא תשלומי סיוע חוץ בהיקף של כמעט 2 מיליארד דולר. ההחלטה מסמנת אבן דרך משמעותית במאבק המשפטי סביב מדיניות "אמריקה תחילה" של הנשיא דונלד טראמפ, ועשויה להשפיע על מערכות היחסים הבינלאומיות של ארה"ב.
בשבוע שעבר, נשיא בית המשפט העליון, ג'ון רוברטס, העניק הקפאה זמנית של המועד האחרון שקבע בית משפט פדרלי לביצוע התשלומים. אולם בהחלטה שניתנה אתמול, הסיר בית המשפט העליון את ההקפאה והורה לממשל לחדש את העברת הכספים, אם כי הנחה את השופט בערכאה הנמוכה יותר "להתחשב באפשרות המעשית של עמידה בלוחות הזמנים לציות".
במהלך השבועות הראשונים לכהונתו, ממשל טראמפ פעל באופן נמרץ לפירוק מנגנוני הסיוע החוץ האמריקאי. הממשל למעשה פירק את פעילות הסוכנות האמריקאית לפיתוח בינלאומי (USAID), ארגון המעסיק כ-10,000 עובדים ומפעיל רשת ענפה של שותפים בארגונים לא ממשלתיים וגופים אחרים ברחבי העולם
ארבעת השופטים המתנגדים, בהובלת השופט סמואל אליטו, טענו כי מקבלי המימון אכן העלו חששות רציניים לגבי אי תשלום עבור עבודה שכבר הושלמה. עם זאת, לטענתם, השופט בערכאה הנמוכה היה "קיצוני מדי" כאשר הורה לבצע את התשלומים תוך 36 שעות בלבד.
במהלך השבועות הראשונים לכהונתו, ממשל טראמפ פעל באופן נמרץ לפירוק מנגנוני הסיוע החוץ האמריקאי. הממשל למעשה פירק את פעילות הסוכנות האמריקאית לפיתוח בינלאומי (USAID), ארגון המעסיק כ-10,000 עובדים ומפעיל רשת ענפה של שותפים בארגונים לא ממשלתיים וגופים אחרים ברחבי העולם. המטה הראשי של הסוכנות נסגר, רוב העובדים הוצאו לחופשה בתשלום, ואלה שפעלו ברחבי העולם קיבלו הוראה לחזור לארה"ב תוך חודש.
מדיניות זו הובילה לשורה של תביעות משפטיות מצד ארגונים שונים שפעילותם ממומנת על ידי USAID. הטענה המרכזית בתביעות אלה היא שהממשל פעל בניגוד לחוק כאשר הקפיא כספים שכבר הוקצו על ידי הקונגרס למטרות ספציפיות, וכי ההחלטה להקפיא את הכספים פוגעת באופן בלתי הפיך בפרויקטים הומניטריים ובתוכניות פיתוח ברחבי העולם.
מומחים למשפט חוקתי וליחסים בינלאומיים רואים בהחלטת בית המשפט העליון איתות משמעותי לממשל טראמפ. פרופסור רוברט גולדמן, מומחה למשפט בינלאומי מאוניברסיטת ג'ורג'טאון, טוען כי "ההחלטה מדגישה את הגבולות החוקתיים של סמכויות הנשיא בניהול מדיניות החוץ. בעוד שלנשיא סמכויות נרחבות בתחום, הקונגרס הוא זה שמחזיק בסמכות הקצאת התקציבים".
מנגד, תומכי הממשל טוענים כי מדיניות זו משקפת את הבטחות הבחירות של טראמפ לצמצם את ההוצאות האמריקאיות על סיוע חוץ ולהתמקד בצרכים פנימיים. סנאטור ג'ים ג'ורדן, רפובליקני מאוהיו ותומך נלהב של טראמפ, הגיב להחלטה באומרו: "אמריקאים מצפים שהכספים שלהם ישמשו לפתרון בעיות בבית, לא שיישלחו לחו"ל. בית המשפט העליון מתעלם מרצון העם".
ההשלכות המעשיות של ההחלטה עדיין אינן ברורות לחלוטין. מחד, הממשל נדרש כעת לחדש את העברת הכספים שהוקפאו, אך מאידך, הדרך בה יישם את ההחלטה עשויה להשפיע על האפקטיביות של הסיוע. רבים מעובדי USAID כבר חזרו לארה"ב, ומשרדים רבים נסגרו, מה שעלול להקשות על חידוש הפעילות באופן מיידי.
משרד החוץ האמריקאי סירב להגיב באופן רשמי על ההחלטה, אך גורמים בכירים בממשל אמרו בעילום שם כי הם "בוחנים את ההחלטה ואת השלכותיה". במקביל, ארגונים הומניטריים רבים בירכו על ההחלטה, אך הביעו חשש כי הנזק שכבר נגרם לפרויקטים רבים עשוי להיות בלתי הפיך.
החלטה זו מצטרפת לשורה של החלטות משפטיות המאתגרות את מדיניות הממשל בשבועות האחרונים. רק לפני מספר ימים, שופט פדרלי בקליפורניה הקפיא זמנית את יישום צו נשיאותי שנועד לצמצם באופן דרסטי את פעילות הסוכנות להגנת הסביבה (EPA). מומחים משפטיים מצביעים על כך שממשל טראמפ מתמודד עם אתגרים משפטיים משמעותיים בניסיונו להוביל שינויים מהירים ומקיפים במדיניות האמריקאית.
בשבועות הקרובים צפויים להתנהל דיונים נוספים בבתי המשפט הפדרליים בנוגע לחוקיות צעדים אחרים שננקטו על ידי הממשל, כולל הקפאת תוכניות סיוע נוספות והשינויים המבניים בסוכנויות הממשלתיות. ההחלטה של בית המשפט העליון עשויה להוות תקדים משמעותי בדיונים אלה ולהשפיע על האופן בו ינווט הממשל את מדיניותו בהמשך.
