נפש שבורה, מערכת כושלת: טרגדיה מזעזעת חושפת כשלים בטיפול המשטרתי בקורבנות סחר

לוס אנג'לס - הקהילה הלהט"בית ופעילי זכויות אדם דורשים צדק בעקבות מותה הטרגי של לינדה בסרה מוראן, אישה טרנסג'נדרית שנורתה על ידי שוטר ממשטרת לוס אנג'לס (LAPD) לאחר שהתקשרה למוקד החירום לבקש עזרה. המקרה המזעזע מעלה שאלות קשות על יחס המשטרה לקורבנות סחר בבני אדם, לחברי קהילת הלהט"ב ולאנשים במשבר נפשי.

כאשר השוטרים הגיעו למקום, מוראן סיפרה להם כי הותקפה פיזית ומינית על ידי הסוחר שלה. היא הראתה להם סימנים על גופה וניסתה להסביר את מצבה. אולם, לדברי עורכי דינה, התגובה של השוטרים לא הייתה הולמת. במקום להציע לה את העזרה שהיא נזקקה לה, המצב הסלים במהירות

לפי הפרטים שנחשפו במסיבת עיתונאים שנערכה ביום שישי האחרון, מוראן, שהגיעה לארה"ב מאקוודור לפני כשנה, הייתה קורבן לסחר בבני אדם ועבדה בזנות. ב-7 בפברואר, היא התקשרה למוקד החירום 911 והודיעה כי היא מוחזקת בניגוד לרצונה בחדר מוטל באזור פקוימה בלוס אנג'לס.

כאשר השוטרים הגיעו למקום, מוראן סיפרה להם כי הותקפה פיזית ומינית על ידי הסוחר שלה. היא הראתה להם סימנים על גופה וניסתה להסביר את מצבה. אולם, לדברי עורכי דינה, התגובה של השוטרים לא הייתה הולמת. במקום להציע לה את העזרה שהיא נזקקה לה, המצב הסלים במהירות.

מצלמות הגוף של השוטרים תיעדו את האירוע. בסרטון ניתן לראות את מוראן מספרת לשוטרים כי היא חשה אובדנית. לאחר מכן, היא ביקשה מהשוטרים לעזוב את החדר. השוטרים יצאו אך נשארו בפתח הדלת. באותו רגע, מוראן לקחה סכין. למרות שלא איימה על השוטרים עם הסכין אלא החזיקה אותה לצווארה שלה, השוטר יעקב סנצ'ז ירה בה. מוראן נפלה על המיטה ונפצעה אנושות. היא נפטרה ב-27 בפברואר, לאחר שבועות של מאבק על חייה.

"בשום שלב היא לא איימה על השוטרים עם הסכין", אמרה עו"ד דניס גסטלום, המייצגת את משפחתה של מוראן. "היה ברור לחלוטין שהיא חווה משבר נפשי. היה ברור לחלוטין שהאדם היחיד שהיא איימה עליו היה חייה שלה עצמה, בגלל המשבר הנפשי, בגלל הטראומה שהיא חוותה כקורבן סחר בבני אדם."

לדברי גסטלום, הריגתה של מוראן הייתה בלתי מוצדקת, והשוטר סנצ'ז לא פעל בהתאם להכשרה המתאימה כאשר התמודד עם קורבן אלימות מינית במשבר נפשי.

סומה סנייקאויל, מנכ"לית ומייסדת שותפה של ארגון "The Sidewalk Project", הוסיפה: "היא הייתה קורבן לסחר בבני אדם כאשר התקשרה לבקש עזרה. היא נתקלה באלימות על בסיס מגדרי. הם עינו, השפילו ופגעו בזהותה המגדרית לפני שרצחו אותה. זוהי התגובה המשטרתית לניצולים. זוהי התגובה המשטרתית לעובדי מין. זוהי התגובה המשטרתית לניצולי אלימות במשפחה. הם פוגעים בנו."

המשתתפים במסיבת העיתונאים הדגישו כי משטרת לוס אנג'לס הייתה צריכה להזעיק צוות בריאות נפש שהיה מצויד טוב יותר להתמודד עם האירוע. "היא אמרה להם שהיא ניצולה, ובמקום לקבל עזרה, היא נתקלה בכוח קטלני", אמר לי לה שאפל מהקואליציה למאבק בעבדות וסחר בבני אדם. "זו לא הייתה תאונה. זו תוצאה ישירה של מערכת שמפלילה הישרדות. אנחנו יודעים שהקהילות הבטוחות ביותר אינן אלה עם הכי הרבה שוטרים, אלא אלה עם הכי הרבה משאבים."

משפחתה של מוראן ופעילים מבקשים לראות יותר פתרונות קהילתיים, כדי שמקרים כאלה לא יישנו. בינתיים, עו"ד גסטלום הודיעה כי הוגשה תביעה נגד העירייה, ובתוך חודש תוגש תביעה פדרלית על הפרת זכויות אזרח. הם מתכננים להעלות כ-15 טענות משפטיות, הן על פי חוק המדינה והן על פי החוק הפדרלי, כולל תביעות על מוות שלא כדין, הפרות של התיקונים ה-4 וה-14 לחוקה, ונזקים שנגרמו כתוצאה מכאב וסבל לפני המוות. הם ידרשו פיצויים בסך 100 מיליון דולר.

לינדה מוראן הגיעה לאמריקה לפני כשנה מאקוודור, נמלטת מאלימות ומחפשת חיים טובים יותר. היא הייתה חסרת בית ועבדה בזנות. לדברי מקורביה, היא חלמה להיות טבחית יום אחד, ולהקים מטבח עם צמחים ולבשל אוכל טרי - "חלום פשוט מאוד, אבל חלום שאנשים עוברים מדינות רבות כדי להגיע לכאן, לאמריקה", כפי שציינה גסטלום.

סומה סנייקאויל, מנכ"לית ומייסדת שותפה של ארגון "The Sidewalk Project", הוסיפה: "היא הייתה קורבן לסחר בבני אדם כאשר התקשרה לבקש עזרה. היא נתקלה באלימות על בסיס מגדרי. הם עינו, השפילו ופגעו בזהותה המגדרית לפני שרצחו אותה. זוהי התגובה המשטרתית לניצולים. זוהי התגובה המשטרתית לעובדי מין. זוהי התגובה המשטרתית לניצולי אלימות במשפחה. הם פוגעים בנו"

מקרה זה מצטרף לשרשרת אירועים המעלים דאגות עמוקות לגבי טיפול המשטרה באוכלוסיות פגיעות, במיוחד מהגרים, עובדי מין, וחברי קהילת הלהט"ב. הפעילים מדגישים כי דרושה רפורמה משמעותית בגישה המשטרתית לאירועים הכוללים משברים נפשיים וקורבנות סחר בבני אדם.

המקרה משקף את הסכנות המורכבות שאיתן מתמודדים מהגרים טרנסג'נדרים, שלעתים קרובות נופלים בין הכיסאות של מערכות התמיכה והאכיפה. עבור קהילת הלהט"ב, מותה של מוראן אינו רק אובדן של חיים אלא גם תזכורת כואבת לכשלי המערכת בהגנה על האוכלוסיות הפגיעות ביותר בחברה.