ממשל טראמפ שוקל להטיל הגבלות נרחבות על כניסת אזרחים מ-43 מדינות לארצות הברית, במסגרת איסור נסיעה חדש שצפוי להיות מקיף יותר מההגבלות שהוטלו במהלך כהונתו הראשונה של הנשיא טראמפ, כך על פי גורמים המכירים את הנושא.
טיוטת המלצות שפותחה על ידי גורמי דיפלומטיה וביטחון מציעה "רשימה אדומה" של 11 מדינות שאזרחיהן ייאסרו לחלוטין מלהיכנס לארצות הברית. מדינות אלו כוללות את אפגניסטן, בהוטן, קובה, איראן, לוב, צפון קוריאה, סומליה, סודן, סוריה, ונצואלה ותימן.
הגורמים, שדיברו בעילום שם בשל רגישות הדיונים הפנימיים, הדגישו כי הרשימה פותחה על ידי מחלקת המדינה לפני מספר שבועות, וכי ייתכנו שינויים עד שתגיע לבית הלבן.
הצו הנשיאותי של טראמפ בינואר אמר שהוא יחדש את האיסורים כדי להגן על אזרחים אמריקאים "מזרים המתכוונים לבצע התקפות טרור, לאיים על ביטחוננו הלאומי, לדגול באידיאולוגיה של שנאה או לנצל את חוקי ההגירה למטרות זדוניות"
הצעת הטיוטה כוללת גם "רשימה כתומה" של 10 מדינות שעבורן הנסיעה תוגבל אך לא תיחסם לחלוטין. במקרים אלה, אנשי עסקים אמידים עשויים להורשות להיכנס, אך לא אנשים הנוסעים באשרות הגירה או תיירות. אזרחים מרשימה זו יידרשו גם לעבור ראיונות פנים-אל-פנים חובה כדי לקבל אשרה. הרשימה הכתומה כוללת את בלארוס, אריתריאה, האיטי, לאוס, מיאנמר, פקיסטן, רוסיה, סיירה לאון, דרום סודן וטורקמניסטן.
ב-20 בינואר, כאשר נכנס לתפקידו, הוציא טראמפ צו נשיאותי המחייב את מחלקת המדינה לזהות מדינות "שעבורן מידע אימות וסינון הוא כה לקוי עד שמצדיק השעיה חלקית או מלאה של קבלת אזרחים מאותן מדינות". הוא נתן למחלקה 60 יום לסיים דוח עבור הבית הלבן עם רשימה זו, כלומר הוא צפוי להתפרסם בשבוע הבא.
ההצעה כוללת גם "רשימה צהובה" של 22 מדינות שיינתנו להן 60 יום לתקן ליקויים נתפסים, עם איום להעביר אותן לאחת הרשימות האחרות אם לא יעמדו בדרישות. בעיות אלו עשויות לכלול אי-שיתוף מידע עם ארצות הברית אודות נוסעים נכנסים, נהלי אבטחה לקויים להנפקת דרכונים, או מכירת אזרחות לאנשים ממדינות שנאסרו, מה שעלול לשמש כפרצה סביב ההגבלות.
הרשימה הצהובה כוללת את אנגולה, אנטיגואה וברבודה, בנין, בורקינה פאסו, קמבודיה, קמרון, קייפ ורדה, צ'אד, הרפובליקה של קונגו, הרפובליקה הדמוקרטית של קונגו, דומיניקה, גינאה המשוונית, גמביה, ליבריה, מלאווי, מאלי, מאוריטניה, סנט קיטס ונוויס, סנט לוסיה, סאו טומה ופרינסיפה, ונואטו וזימבבואה.
חלק מהמדינות ברשימות האדומות והכתומות נענשו על ידי טראמפ באיסורי הנסיעה בתקופת כהונתו הראשונה, אך רבות הן חדשות. לחלק יש מאפיינים משותפים עם הרשימות הקודמות — הן בדרך כלל בעלות רוב מוסלמי או אוכלוסייה לא-לבנה, עניות ובעלות ממשלות הנחשבות חלשות או מושחתות.
אולם הסיבה לכללת מדינות אחרות לא הייתה ברורה מיידית. בהוטן, למשל, הוצעה לאיסור מוחלט על כניסה. המדינה הקטנה הבודהיסטית וההינדואית ממוקמת בין סין והודו, שאף אחת מהן לא הייתה ברשימות הטיוטה.
ההצעה להגביל באופן חד, אם לא לאסור לחלוטין, מבקרים מרוסיה מעלה סוגיה שונה. בעוד שלממשלת רוסיה יש מוניטין של שחיתות, טראמפ ניסה לכוון מחדש את מדיניות החוץ האמריקאית בכיוון ידידותי יותר לרוסיה.
הצעת הטיוטה כוללת גם "רשימה כתומה" של 10 מדינות שעבורן הנסיעה תוגבל אך לא תיחסם לחלוטין. במקרים אלה, אנשי עסקים אמידים עשויים להורשות להיכנס, אך לא אנשים הנוסעים באשרות הגירה או תיירות. אזרחים מרשימה זו יידרשו גם לעבור ראיונות פנים-אל-פנים חובה כדי לקבל אשרה. הרשימה הכתומה כוללת את בלארוס, אריתריאה, האיטי, לאוס, מיאנמר, פקיסטן, רוסיה, סיירה לאון, דרום סודן וטורקמניסטן
החלטה לכלול את ונצואלה עלולה גם לשבש את ההפשרה המתהווה ביחסים, שהייתה שימושית למאמציו הנפרדים של טראמפ לגרש מהגרים לא מתועדים.
במהלך כהונתו הראשונה של טראמפ, בתי המשפט מנעו מהממשלה לאכוף את שתי הגרסאות הראשונות של איסור הנסיעה שלו, אך בית המשפט העליון בסופו של דבר התיר לאיסור שנכתב מחדש — אחד שאסר על אזרחים משמונה מדינות, שש מהן בעלות רוב מוסלמי — להיכנס לתוקף.
בינואר 2021, זמן קצר לאחר שנעשה נשיא, ג'וזף ר. ביידן הוציא הכרזה המבטלת את איסורי הנסיעה של טראמפ, וכינה אותם "כתם על המצפון הלאומי שלנו" ו"לא עקביים עם ההיסטוריה הארוכה שלנו של קבלת אנשים מכל האמונות ומחוסרי אמונה".
הצו הנשיאותי של טראמפ בינואר אמר שהוא יחדש את האיסורים כדי להגן על אזרחים אמריקאים "מזרים המתכוונים לבצע התקפות טרור, לאיים על ביטחוננו הלאומי, לדגול באידיאולוגיה של שנאה או לנצל את חוקי ההגירה למטרות זדוניות".
