רשת של בלשים חובבים מצילה נשים שנחטפו על-ידי דאעש

לפי הערכות קרן Free Yezidi Foundation, כ-2,600 יזידים עדיין נחשבים לנעדרים, כאשר סוכנות הפליטים של האו"ם העריכה ב-2022 שהמספר קרוב ל-3,000. רבים מהם נחשבים למתים, אך פארי אברהים, מנהלת הקרן, מקווה שעד 1,000 עדיין בחיים, מוחזקים בשבי על-ידי חוטפיהם או שהועברו למשפחות של לוחמים ברחבי המזרח התיכון.

"לפעמים, מאוחר בלילה, אני עובדת כדי לראות אם אפשר לזהות את הילדה הזאת," אומרת אברהים, שבשעות היום היא מנהלת ארגון ללא מטרות רווח במרילנד, ובלילות בוחנת תמונות בניסיון לזהות נשים שנחטפו לפני כעשור. "עשר שנים מביאות הרבה שינויים לפנים ולמראה של אדם. זה לא קל."

היזידים, מיעוט דתי, היו מטרה מיוחדת במסע הטרור האכזרי שדאעש יזם ב-2014. על פי ועדת האו"ם, המיליטנטים רצחו, הפכו לעבדים, אנסו ועינו ללא רחם. מחקר אחד מעריך כי כ-3,100 יזידים נרצחו ו-6,800 נחטפו באוגוסט 2014 בלבד.

 

ילדה יזידית שנאנסה בגיל 12 על ידי חבר דאעש, צולמה במחנה פליטים בצפון עיראק

 

למרות שהאו"ם הגדיר את היחס ליזידים כרצח עם, הסוכנות שהוקמה לאסוף ראיות על פשעי דאעש הפסיקה לפעול בשנה שעברה. כיום אין גוף רשמי המוקדש לחיפוש אחר הנשים וילדיהן.

רשת ההצלה הלא רשמית כוללת פעילים, ניצולים, בני משפחה, מודיעים וחוקרים חובבים הפועלים ממרילנד, גרמניה, אוסטרליה, עיראק וסוריה. הם מתארים מעין "מסילת רכבת תת-קרקעית" מודרנית, שבה המסעות מתחילים לעתים קרובות עם פיסות מידע ותמונות המשותפות באפליקציות מסרים.

עבדאללה עבאס חלף, אחד מחברי הרשת, עזר לשחרר את אחייניתו מידי דאעש ב-2014 באמצעות קשרים שיצר כמגדל דבורים ומוכר דבש בחלב, סוריה. חלף, שהוא יזידי, אומר שהמשיך לסייע בשחרור שבויים אחרים במגוון שיטות, כולל התחזות למיליטנטים ברשת.

"נהגנו להתחבר לערוצי טלגרם של דאעש ולהעמיד פנים שאנחנו חברי דאעש," הוא אומר. כדי להיראות משכנע יותר, היה שואל לפעמים על נשק וציוד. "הם היו מקבלים אותנו בברכה, ואחרי תקופת מה, הם היו מפרסמים תמונות של בנות או בנים למכירה." בזמן שהעמיד פנים שהוא מנהל משא ומתן על המחיר, למעשה ניסה לחלץ מידע על מקום הימצאם של השבויים.

אתגר מיוחד עבור רשת המצילים הוא מחנה אל-הול, מחנה מעצר עצום ומסוכן במדבר מזרח סוריה. נשים יזידיות שבויות שם נאלצות לחיות לצד חברי דאעש ומשפחותיהם. במחנה, שבו מוחזקים אלפי אנשים, רציחות הן דבר שכיח ויש דיווחים על עריפת ראשים.

שבויות במחנה חוששות להזדהות כיזידיות מחשש שחברי דאעש, שחלקם התארגנו כמשטרת דת, יפגעו בהן. אחרות אולי נחטפו כשהיו צעירות מדי מכדי לדעת על מורשתן.

"באותה דרך שהן היו משועבדות מחוץ למחנה אל-הול, הן משועבדות בפנים - העינויים, הכל," אומרת ג'יהאן חנאן, מנהלת המחנה, שעבדה עם חוקרים יזידים כדי לסייע בחילוץ שבויים במחנה.

 

אתגר מיוחד עבור רשת המצילים הוא מחנה אל-הול, מחנה מעצר עצום ומסוכן במדבר מזרח סוריה. נשים יזידיות שבויות שם נאלצות לחיות לצד חברי דאעש ומשפחותיהם. במחנה, שבו מוחזקים אלפי אנשים, רציחות הן דבר שכיח ויש דיווחים על עריפת ראשים

 

עבור משפחות רבות, הייאוש מאפיל על הסלידה מהתעסקות עם חברי דאעש ואפילו תשלום להם. ברג'אס חיד'יר סברי, יזידי המתגורר במחנה פליטים בעיראק, פיתח רשת מודיעין משלו, הכוללת אנשים שלטענתו הם חברי דאעש החיים באל-הול. "איני סומך עליהם והם אינם סומכים עלי," אומר סברי. "אני חייב לעבוד איתם. אין לי חרטות כי כל דרך אפשרית להציל נשים וילדות, היא שווה את זה."

התהפוכות במזרח התיכון בשנה וחצי האחרונות הקשו עוד יותר על מאמצי האיתור וההצלה. בעיראק, למשל, הממשלה הורתה לאחרונה לצוות מומחים בינלאומי שחקר פשעי דאעש לסיים את עבודתם.

בסוריה, הדחתו של הנשיא בשאר אל-אסד הובילה גם לתקווה וגם לפחד בקרב היזידים. הם רוצים לנצל את ההזדמנות לחפש את הנעדרים אך חוששים שחוסר היציבות עלול לסלול את הדרך לעליית דאעש מחדש.

למרות הקשיים, ישנם סיפורי הצלחה. מארווה נואף עבאס, שהוחזקה כשפחת מין במשך שלושה חודשים ונמכרה למספר טרוריסטים, הצליחה להימלט מהשבי. אחרי שברחה מחוטפיה ברקה, סוריה, ב-2014, היא קיבלה הגנה זמנית ממשפחה מקומית. היא יצרה קשר עם דודה, ומשפחתה שילמה למבריחים כדי להעביר אותה מהאזור בשליטת דאעש לאזור בשליטת הכורדים. היום היא חיה בגרמניה ועובדת במרכז להשתלות שיער.

"אני מאוד מאושרת עכשיו בגרמניה," היא אומרת.

אך עבור רבים אחרים, הסיפור עדיין לא הסתיים, והמאבק לאיתורם ושחרורם נמשך מדי יום על ידי רשת מסורה זו של חוקרים שמסרבים לוותר.