ואל קילמר הלך לעולמו: כוכב הקולנוע שגילם את באטמן וג'ים מוריסון נפטר בגיל 65

ואל קילמר, השחקן ההוליוודי הנודע שהתפרסם בתפקידיו כבאטמן וג'ים מוריסון, הלך לעולמו ביום שלישי בלוס אנג'לס בגיל 65. בתו, מרצדס קילמר, מסרה כי הסיבה למותו הייתה דלקת ריאות. קילמר אובחן עם סרטן הגרון בשנת 2014, אך התאושש ממנו.

גבוה ובעל מראה נאה בסגנון כוכב רוק, קילמר אכן גילם מוזיקאי רוק מספר פעמים בתחילת הקריירה שלו, כאשר נראה היה שהוא מיועד להצלחה מסחררת בקופות. הוא הופיע לראשונה בסרט "סודי ביותר!" (1984), פרודיה על סרטי ריגול במלחמה הקרה, בו כיכב כזמר אמריקאי פופולרי בברלין שנקלע בלי כוונה לתוך מזימה מזרח-גרמנית.

קילמר נתן הופעה סגנונית מרשימה כמוריסון, סמל החושניות הפסיכדלית, בסרטו של אוליבר סטון "הדלתות" (1991), וגילם את דמות המנטור - אלביס פרסלי שנותן עצות לגיבור - ב"רומנטיקה אמיתית" (1993), סרט מרדף אלים שנכתב על ידי קוונטין טרנטינו ובויים על ידי טוני סקוט.

 

 

לקילמר היה התפקיד הראשי ב"לב רעם" (1992), בו גילם סוכן FBI לא מנוסה שחוקר רצח בשמורת אינדיאנים בדקוטה הדרומית, וב"הקדוש" (1997), מותחן על גנב מתוחכם המשחק משחק חתול ועכבר עם המאפיה הרוסית. אולי הידוע מכל, בין מייקל קיטון וג'ורג' קלוני, הוא גילם את תפקיד הגיבור (ולבש את חליפת העטלף) ב"באטמן לנצח" (1995), נלחם בעיר גותהאם נגד האיש עם שני הפנים (טומי לי ג'ונס) והחידתי (ג'ים קארי), אם כי לא קילמר ולא הסרט נחשבו כנציגים יוצאי דופן של זיכיון באטמן.

אבל אז התפתח קו אחר, אולי מעניין יותר, בקריירה של קילמר. בשנת 1986, סקוט ליהק אותו לסרט התקציב הגדול הראשון שלו, "אהבה בשחקים" (1986), דרמת הרפתקאות מלאת טסטוסטרון על טייסי קרב של הצי בהכשרה, בה קילמר שיחק את היריב הקר והבטוח לכוכב הסרט, טום קרוז. זה היה תפקיד שיצר תקדים למספר הופעות בולטות אחרות של קילמר כשחקן משנה או כחלק מאנסמבל כוכבים. הוא חזר לתפקיד בהופעת אורח קצרה בסרט ההמשך משנת 2022, "מאבריק".

הוא גילם את דוק הולידיי, קלע אקדחים מתורבת ומושחת, ב"טומבסטון" (1993), מערבון עקוב מדם, לצד קורט ראסל, סם אליוט וביל פקסטון כווייאט, וירג'יל ומורגן ארפ. הוא היה חלק מכנופיית שודדים ב"חום" (1995), סיפור אורבני עכשווי בסגנון "בצהרי היום" שהיה כלי להצגת רוברט דה נירו כמוח מאחורי שוד ואל פאצ'ינו כשוטר שרודף אחריו. הוא היה שחקן משנה, מדורג מתחת למייקל דאגלס, ב"הרוח והחושך" (1996), סיפור תקופתי על ציד אריות המתרחש באפריקה בשלהי המאה ה-19. ב"פולוק" (2000), בכיכובו של אד האריס כצייר ג'קסון פולוק, הוא היה אמן עמית, וילם דה קונינג. הוא גילם את פיליפ ממקדוניה, אביו של אלכסנדר הגדול (קולין פארל), באפוס המפואר של אוליבר סטון "אלכסנדר" (2004).

 

 

לאורך הקריירה שלו, קילמר השאיר לעתים קרובות רושם של בלתי צפיות, הן אצל צופי הקולנוע והן אצל יוצרי הקולנוע.

"רוב השחקנים מכירים בכך שיש משהו שונה בואל ממה שנראה לעין," אמר סטון בראיון משנת 2007 לתוכנית הטלוויזיה "ביוגרפיה." דיוויד מאמט, המחזאי והתסריטאי שביים את קילמר במותחן הפוליטי "ספרטני" (2004), הוסיף, "מה שיש לואל כשחקן הוא משהו שיש לשחקנים הגדולים באמת, שהם גורמים לכל דבר להישמע כמו אלתור."

על המסך, הוא היה כריזמטי ומעורר סקרנות, שחקן שלא נתן לדמויות שלו לתת רמזים רגשיים בקלות. מחוץ למסך, היו לו חלק לא מבוטל של מחלוקות, במיוחד בתחילת הקריירה שלו, כאשר הוא צבר מוניטין של זעפנות ושל עיסוק בעצמו. כתבת שער משנת 1996 עליו במגזין Entertainment Weekly נקראה "האיש שהוליווד אוהבת לשנוא."

קילמר נולד בלוס אנג'לס ב-31 בדצמבר 1959, וגדל בשכונת צ'אטסוורת בצפון מערב העיר, שם שכניו היו רוי רוג'רס ודייל אוונס, וחבריו לכיתה היו קווין ספייסי ומייר ווינינגהאם. אביו, יוג'ין, יזם נדל"ן, ואמו, לשעבר גלדיס אקשטדט, התגרשו כשואל היה בן 9. אחיו הצעיר וסלי טבע בבריכת שחייה בשנת 1977, אירוע שרדף את קילמר במשך שנים לאחר מכן.

 

 

נישואיו לשחקנית ג'ואן וואלי, שאותה פגש על סט הסרט "וילו" (1988) של רון הווארד, הסתיימו בגירושין. בין השורדים נמצאים ילדיהם, מרצדס וג'ק. קילמר חי בחווה ליד סנטה פה במשך שנים רבות ופעם שקל להתמודד על תפקיד מושל ניו מקסיקו.

בשנת 2021, קילמר היה נושא הסרט "ואל", סרט תיעודי עליו המבוסס על עשרות שנים של צילומי ארכיון. ילדיו היו מפיקים שותפים, ובנו ג'ק היה המספר. הסרט זכה במספר פרסים, כולל פרס בחירת המבקרים לסרט התיעודי ההיסטורי או הביוגרפי הטוב ביותר.

בראיון עם The Hollywood Reporter בשנת 2012, קילמר דיבר על היעדרותו מהוליווד המיינסטרים במשך עשור או יותר והודה שמסלול הקריירה שלו היה יוצא דופן. היו לו תחומי עניין אחרים, הוא אמר; הוא רצה לבלות עם ילדיו.

"אין לי חרטות," הוא אמר, והוסיף: "זה פתגם אבל זה די נכון: ברגע שאתה כוכב, אתה תמיד כוכב; זה רק באיזו רמה?"