שופט אמריקאי פסק אתמול כי ממשל טראמפ רשאי לגרש את מחמוד ח'ליל, בוגר אוניברסיטת קולומביה שנעצר בחודש שעבר בגין מעורבותו בהפגנות פרו-פלסטיניות. ההחלטה מעוררת דאגה עמוקה בקרב ארגוני זכויות אזרח בארה"ב, המזהירים מפני השלכותיה על חופש הביטוי.
ח'ליל, תושב קבע חוקי בארה"ב בן 30, מוחזק במתקן מעצר בלואיזיאנה מאז ה-8 במרץ, כאשר פקידי ההגירה הודיעו לו כי הוא מגורש בשל השתתפותו בהפגנות נגד המלחמה בעזה. הוא לא הואשם בביצוע כל עבירה פלילית.
במכתב שכתב ממתקן המעצר, טען ח'ליל כי "המעצר שלי היה תוצאה ישירה" של השמעת קולו למען זכויות הפלסטינים. הממשל האמריקאי נשען על חוק הגירה מתקופת המלחמה הקרה משנת 1952, המאפשר לממשלה לצוות על גירושו של אדם אם נוכחותו במדינה עלולה להוביל לתוצאות שליליות למדיניות החוץ האמריקאית.
השופט קבע כי הטיעון שח'ליל מהווה "תוצאות שליליות למדיניות החוץ" של ארה"ב הוא "סביר על פניו", ולכן התיר לממשל להמשיך בהליכי הגירוש. עם זאת, השופט העניק לעורכי דינו של ח'ליל עד ל-23 באפריל להגיש ערעור על הצו, כך שהגירוש לא יתבצע באופן מיידי.
לאחר מתן פסק הדין, ח'ליל, שהיה שקט לאורך הדיון, פנה לבית המשפט ואמר: "ברצוני לצטט את מה שאמרת בפעם הקודמת, שאין דבר חשוב יותר לבית משפט זה מאשר זכויות להליך הוגן והגינות בסיסית. ברור שמה שראינו היום, אף אחד מהעקרונות הללו לא היה נוכח היום או בכל התהליך הזה. זו בדיוק הסיבה שממשל טראמפ שלח אותי לבית משפט זה, 1,000 מייל מהמשפחה שלי."
האיגוד האמריקאי לזכויות האזרח (ACLU) תיאר את ההחלטה כ"כתובה מראש". הארגון טען כי פסק הדין הגיע פחות מ-48 שעות לאחר שממשלת ארה"ב "מסרה את 'הראיות' שיש לה נגד ח'ליל - שכללו לא יותר ממכתב ממזכיר המדינה מרקו רוביו שהבהיר כי ח'ליל לא ביצע פשע והוא נמצא במוקד התביעה אך ורק על בסיס דבריו."
הממשלה, ובפרט רוביו, טענה כי מאמציה לגרש את ח'ליל נועדו גם "להגן על סטודנטים יהודים מפני הטרדה ואלימות בארצות הברית", גם אם פעילותו הייתה "חוקית באופן אחר".
מזכירת מחלקת ביטחון המולדת קריסטי נעם שיבחה את החלטת השופט ביום שישי, וכתבה ברשתות החברתיות: "זו זכות לקבל ויזה או גרין קארד לחיות וללמוד בארצות הברית של אמריקה. כאשר אתה תומך באלימות, מהלל ותומך במחבלים שנהנים מהריגת אמריקאים, ומטריד יהודים, יש לשלול זכות זו, ועליך לא להיות במדינה הזו. נסיעה טובה."
צוות ההגנה המשפטי של ח'ליל טען שוב ושוב כי לא הוצגו ראיות לאנטישמיות. עורך דינו, מארק ואן דר האוט, גינה את ההחלטה ואמר כי צוותו יילחם למען "זכותו של ח'ליל להשמיע את קולו נגד מה שקורה בארה"ב".
"שוחחתי עמו ארוכות לאחר הדיון," אמר ג'וני סינודיס, חבר נוסף בצוות המשפטי של ח'ליל, לבי.בי.סי מאוחר יותר ביום שישי. "הוא מרגיש בטוח. הוא מרגיש נתמך."
"מחמוד אינו נגד ארצות הברית, הוא אינו אנטישמי," הוסיף. "הוא לא עשה שום דבר רע."
ח'ליל הגיש גם תביעה בבית המשפט הפדרלי בניו ג'רזי, המערערת על מעצרו כבלתי חוקתי. עורכי דינו אמרו כי תוצאת המקרה הזה עשויה לחסום את גירושו אם הם ינצחו.
ממשל טראמפ טען בנפרד כי הסטודנט ביצע הונאת הגירה בכך שלא חשף מידע מסוים בבקשת הגרין קארד שלו, כולל עבודתו בשגרירות הבריטית בביירות ובסוכנות האו"ם לפליטים פלסטינים. אולם, הממשלה לא הגישה ראיות חדשות הקשורות לכך.
בהצהרה, עוזרת מזכיר העיתונות של הבית הלבן, טיילור רוג'רס, אמרה כי ממשל טראמפ "מחויב לאכיפת חוקי ההגירה שלנו וינקוט פעולה מהירה להסרת זרים המהווים תוצאות שליליות חמורות למדיניות החוץ של ארצות הברית".
המקרה של ח'ליל עורר דאגה רבה בקרב פעילי זכויות אדם ואקדמאים, החוששים כי הוא מהווה תקדים מסוכן המאיים על חופש הביטוי והזכות למחאה פוליטית בארצות הברית. בעוד שממשל טראמפ מתייחס למקרה כאל סוגיית הגירה וביטחון לאומי, המבקרים רואים בו ניסיון להשתיק התנגדות פוליטית לגיטימית.
מקרה זה מתרחש על רקע מתחים גוברים סביב התגובות למלחמה בעזה, כאשר קמפוסים אוניברסיטאיים ברחבי ארה"ב הפכו למוקדי מחאה והפגנות. ח'ליל, שהיה קול בולט בהפגנות באוניברסיטת קולומביה בשנה שעברה, הפך לסמל למאבק על זכויות הפלסטינים ולמחיר שפעילים עשויים לשלם על השמעת קולם בנושא רגיש זה.
בינתיים, צוות ההגנה של ח'ליל ממשיך במאבק המשפטי, כאשר הם מקווים להפוך את החלטת הגירוש ולהגן על זכותו של מרשם להישאר בארצות הברית. המקרה מושך תשומת לב בינלאומית ומעורר שאלות קשות על היקף חופש הביטוי והמחאה הפוליטית בעידן טראמפ השני.