תאונת דרכים כל 7 דקות: המגיפה השקטה של לונג איילנד

תחקיר מטלטל חשף כי בלונג איילנד מתרחשת תאונת דרכים קשה מדי שבע דקות בממוצע, נתון מזעזע שהביא את חברת הקונגרס לורה גילן לדרוש מהוועדה לתחבורה ותשתיות בבית הנבחרים לקיים דיון חירום בנושא ה"זינוק" במספר תאונות הדרכים הקטלניות ברחבי ארה"ב.

"הכישלון בהבטחת בטיחותם של כבישינו הוביל לקיצור חייהם של אלפי אנשים, למשפחות שנקרעו לגזרים ולחלל נורא שנותר בקהילות רבות מדי," כתבה גילן במכתבה המפציר בוועדה לנקוט פעולה.

חברת הקונגרס מניו יורק הצביעה על כך שמקרי מוות בתאונות דרכים עלו באופן חד בעשור האחרון ברחבי המדינה – זינוק של 25% מ-15,035 מקרי מוות במחצית הראשונה של 2014 ל-18,720 באותה תקופה ב-2024

המאבק של המחוקקת הדמוקרטית מגיע בעקבות תחקיר של "ניוזדיי" שחשף כי נהגים בלונג איילנד מעורבים בתאונה חמורה בכל שבע דקות – תאונות שגבו את חייהם של יותר מ-2,100 בני אדם ופצעו כ-16,000 אחרים בכבישים בין השנים 2014 ו-2023.

לפי נתוני המרכז לבקרת מחלות ומניעתן (CDC), תאונות דרכים הן הגורם המוביל למוות בתאונות בקרב צעירים מתחת לגיל 20 בלונג איילנד, והגורם השני לכלל תושבי לונג איילנד מתחת לגיל 80, אחרי מקרי מוות ממנת יתר.

אך גילן מדגישה כי המגיפה חורגת הרבה מעבר למחוז שלה, ומכריזה עליה כ"משבר לאומי".

"העלייה הקטלנית במקרי מוות בתאונות דרכים בעשור האחרון דורשת את תשומת הלב וההתערבות הפדרלית המהירה שלנו," כתבה גילן לוועדה הקבועה של בית הנבחרים. "זו אינה רק בעיה מקומית; זהו משבר לאומי."

חברת הקונגרס מניו יורק הצביעה על כך שמקרי מוות בתאונות דרכים עלו באופן חד בעשור האחרון ברחבי המדינה – זינוק של 25% מ-15,035 מקרי מוות במחצית הראשונה של 2014 ל-18,720 באותה תקופה ב-2024.

העלייה המדאיגה מתרחשת למרות מיליארדי דולרים במימון פדרלי שנועדו לשפר את בטיחות הכבישים.

"אנחנו יכולים וחייבים לעשות הרבה יותר," כתבה גילן.

זהו המכתב השני שגילן כותבת מאז פרסום התחקיר של "ניוזדיי". במרץ, היא פנתה לשר התחבורה שון דאפי, וקראה לעריכת מחקר פדרלי והמלצות מדיניות שישמשו בסיס לחקיקת תחבורה עתידית.

"העלייה הקטלנית במקרי מוות בתאונות דרכים בעשור האחרון דורשת את תשומת הלב וההתערבות הפדרלית המהירה שלנו," כתבה גילן לוועדה הקבועה של בית הנבחרים. "זו אינה רק בעיה מקומית; זהו משבר לאומי"

"אני מבקשת ממחלקת התחבורה האמריקאית לערוך חקירה מיידית של העלייה הקטלנית הזו ולהתוות תוכנית פעולה שתסייע במניעת טרגדיות נוספות," היא כתבה לדאפי, תוך שהיא מתארת את המשבר כ"מעורר דאגה" ו"בלתי קביל".

מומחים טוענים כי מספר גורמים עומדים מאחורי העלייה במקרי מוות ופציעות בכביש, ביניהם נהיגה תחת השפעת אלכוהול וסמים, הסחות דעת בנהיגה, גישה מוגבלת לתחבורה ציבורית, והיעדר שבילי אופניים מוגנים.

עם זאת, בעוד שהממשל הפדרלי מספק מימון וקובע תקנים, רוב הכבישים בלונג איילנד מתוחזקים על ידי ממשלות מדינתיות ומקומיות.

מחלקת התחבורה של מדינת ניו יורק מפקחת על עשירית בלבד מהנתיבים באי, כאשר השאר נופלים תחת אחריותן של מחוזות, ערים, כפרים וערים.

כעת, כאשר הקונגרס עובד על הסבב הבא של מימון כבישים פדרלי שיחליף את חוק התשתיות הדו-מפלגתי – שעתיד לפוג בשנת הכספים 2026 – גילן אומרת כי זה הרגע לפעול.

על פי חוק התשתיות הנוכחי, ניו יורק אמורה לקבל כ-13.5 מיליארד דולר בכספי כבישים פדרליים על פני חמש שנים – סכום שלדברי גילן חייב להיות מלווה בפיקוח חזק יותר ובאסטרטגיה לאומית כדי להפוך את המגמה הקטלנית.

"הסטטיסטיקה אינה משקפת את הטרגדיה האמיתית," אומרת ג'ניפר רוזנברג, אמא מלונג איילנד שאיבדה את בתה בת ה-16 בתאונת דרכים בשנה שעברה. "כל מספר הוא עולם שלם שנעלם, משפחה שלעולם לא תהיה שלמה שוב."

מומחי בטיחות בדרכים תומכים בגישה הוליסטית יותר לבעיה, הכוללת שיפור תשתיות, אכיפה מוגברת, וחינוך ציבורי נרחב. "אנחנו יודעים מה עובד," אומר ד"ר מייקל סמית', מומחה בטיחות בדרכים מאוניברסיטת סטוני ברוק. "הבעיה היא ביישום עקבי של פתרונות מבוססי מחקר ובהשקעה הנדרשת."

קבוצות סנגור מקומיות כמו "משפחות למען בטיחות בדרכים" ברכו על היוזמה של גילן, אך הדגישו כי נדרשת תגובה מקיפה. "כבר עברנו את נקודת המשבר," אומרת סוזן דייוויס, מייסדת הארגון. "כל יום של עיכוב משמעותו עוד חיים שאובדים."

נציגי התחבורה המקומיים מציינים כי מספר פרויקטים לשיפור בטיחות כבר נמצאים בעבודה, אך מודים שקצב השינוי איטי מדי ביחס למשבר. "אנחנו מתמודדים עם עשורים של תכנון כבישים שהעדיף מהירות וזרימת תנועה על פני בטיחות," מסביר רוברט מוריס, מהרשות לתכנון תחבורה במחוז סופוק.

בעוד הצעתה של גילן ממתינה לתגובת הוועדה, משפחות הקורבנות והפעילים בשטח ממשיכים לדחוף לשינוי ברמה המקומית – מקידום חקיקה מקומית מחמירה יותר ועד למאבק על תקציבים גדולים יותר לבטיחות בדרכים.

"השאלה אינה האם אנחנו יכולים להרשות לעצמנו לטפל בבעיה זו," אומרת גילן, "אלא האם אנחנו יכולים להרשות לעצמנו להמשיך להתעלם ממנה. כל שבע דקות, עוד משפחה נקלעת לטרגדיה שניתן היה למנוע. זה פשוט לא מקובל."