כמה זה בטוח? הסכנות הנסתרות של סיורי מסוקים תיירותיים

התרסקות מסוק תיירותי בניו יורק בתאריך 10 באפריל, שגבתה את חייהם של הטייס ומשפחה בת חמש נפשות מספרד, הפנתה זרקור לשאלה מטרידה: עד כמה באמת בטוחים סיורי המסוקים הפופולריים?

מסוקי תיירות הם חלק מתעשייה המגלגלת מיליוני דולרים בארצות הברית. בניו יורק בלבד, מנחתי המסוקים מייצרים "השפעה כלכלית כוללת" של 78 מיליון דולר בשנה, לפי נתוני התאגיד לפיתוח כלכלי של העיר. הסיורים האוויריים מאפשרים לתיירים גישה למקומות שאינם נגישים בדרכים אחרות: עמוק לתוך הגרנד קניון, למפל נסתר בהרי אואהו, וגבוה מעל שמי ניו יורק, מעניקים נופים עוצרי נשימה יחד עם מנת אדרנלין.

אולם, על פי נתוני המועצה הלאומית לבטיחות תחבורה (NTSB), מסוקי תיירות רשאים לפעול תחת דרישות בטיחות מקלות יותר מאשר כלי טיס מסחריים אחרים כמו מטוסי נוסעים, טיסות צ'רטר וחלק מהמטוסים הפרטיים.

על פי נתוני המועצה הלאומית לבטיחות תחבורה (NTSB), מסוקי תיירות רשאים לפעול תחת דרישות בטיחות מקלות יותר מאשר כלי טיס מסחריים אחרים כמו מטוסי נוסעים, טיסות צ'רטר וחלק מהמטוסים הפרטיים

השוואת סיכונים בין סוגי טיסות

טיסה במטוס מסחרי נותרה צורת התעופה הבטוחה ביותר באופן משמעותי, עם שיעור ממוצע של פחות מ-0.01 תאונות קטלניות לכל 100,000 שעות טיסה בין השנים 2019 ל-2023. לעומת זאת, שיעור התאונות הקטלניות הממוצע לכל המסוקים בארה"ב בתקופה זו עמד על 0.69 לכל 100,000 שעות טיסה, לפי צוות הבטיחות של מסוקי ארה"ב, ארגון ללא מטרות רווח המוקדש לבטיחות מסוקים אזרחיים.

מסוקים נמצאו פחות בטוחים גם מטיסות תעופה מזדמנות וצ'רטר, קטגוריה הכוללת טיסות פרטיות (וכן מספר קטן של מסוקים), שבהן נרשם ממוצע של 0.20 תאונות קטלניות לכל 100,000 שעות טיסה. עם זאת, מסוקים נמצאו בטוחים יותר מהקטגוריה הכללית של תעופה כללית, הכוללת מטוסים פרטיים לא מסחריים ומסוקי פנאי, עם שיעור של כ-0.95 תאונות קטלניות לכל 100,000 שעות טיסה.

לפי ג'ף גוזטי, חוקר תאונות לשעבר ב-FAA וב-NTSB, מסוקים הם "מנגנונים מורכבים" הדורשים תחזוקה ותפעול קפדניים. "הם טסים קרוב לקרקע ובקרבה לדברים שהם מטיילים מעליהם, בין אם אלה בניינים או צוקי הגרנד קניון," הוסיף. "כל זה משתלב להפוך את הטיסה למסוכנת יותר מאשר נסיעה במטוס נוסעים מעיר אחת לאחרת."

פיקוח ותקנות

מנהל התעופה הפדרלי (FAA) מפעיל מערכת של תקנות שונות לסוגי טיסות שונים. חברות תעופה מסחריות פועלות תחת "חלק 121", המערכת הקפדנית ביותר. מסוקי תיירות יכולים לפעול תחת "חלק 135", המכסה שירותי נוסעים וצ'רטר לא מתוכננים, או תחת "חלק 91", המתייחס לתעופה כללית ומהווה את המסגרת המקלה ביותר.

באישור ה-FAA, מפעילי מסוקים יכולים לקבל אישור תחת חלק 135 אך עדיין להפעיל טיסות תחת כללי חלק 91 אם המסוק ממריא ונוחת באותו מקום ונשאר ברדיוס של 40 ק"מ, כפי שקורה ברבים מסיורי התיירות.

חלק 91 אינו מגביל את זמן הטיסה או דורש זמני מנוחה לטייסים. לעומת זאת, חלק 135 מגביל את זמן הטיסה שלהם לשמונה שעות בכל תקופה של 24 שעות, ודורש זמן מנוחה מתוכנן. הוא גם מחמיר יותר בדרישות האימון לטייסים.

מאז 2008, היו 80 תאונות מסוקי תיירות מסחריים, עם 72 מקרי מוות, בארצות הברית, לפי ה-NTSB. הוואי רשמה את המספר הגבוה ביותר, עם 20 תאונות ו-19 הרוגים, אחריה פלורידה, נבאדה, טקסס ואלסקה. בניו יורק היו שתי תאונות ו-11 מקרי מוות, כולל ההתרסקות ב-10 באפריל.

תגובות והחמרת הפיקוח

תאונות משמעותיות לאורך השנים הובילו את ה-FAA להדק את הכללים עבור מסוקי תיירות. לאחר שתי תאונות בהוואי באותו יום ביולי 1994, ה-NTSB קרא ל"שיפורים בפיקוח ה-FAA ותקנות חדשות" לתעשייה, כולל הכפפת כל טיסות המסוקים המסחריות תחת חלק 135. לאחר התרסקות ב-2004 בקאוואי, ה-NTSB שוב ציין את "חוסר הפיקוח של ה-FAA על מפעילי סיורי אוויר בחלק 91" ודחף את ה-FAA לדרוש יותר הכשרה ולקבוע הפסקות מנוחה לטייסי מסוקים. ה-FAA לא יישם המלצות אלה.

בשנת 2018, מסוק תיירות שביצע סיור ללא דלתות התרסק בנהר איסט בניו יורק. חמישה נוסעים טבעו כשלא הצליחו להימלט מרתמות הבטיחות שלהם. כמה חודשים לאחר התאונה, ה-FAA אסר על טיסות ללא דלתות אלא אם כן ניתן לשחרר במהירות את רתמות הנוסעים בשעת חירום.

הצעת חוק בשם "Safe and Quiet Skies Act", שהוצגה בקונגרס בשנת 2023, הייתה דורשת מכל סיורי המסוקים לטוס תחת כללי חלק 135. ההצעה לא הגיעה להצבעה.

לאחרונה, ה-FAA הקים ועדת קביעת כללים לשיפור הבטיחות של סיורי אוויר מסחריים, כולל מסוקים ומטוסים, עם תוכניות להגיש את המלצותיה עד סוף ספטמבר.

עבור התייר המתעניין בסיור מסוקים, גוזטי ממליץ לשאול את חברת הסיורים כמה כלי טיס יש לה, תחת אילו תקנות (חלק 91 או 135) תפעל הטיסה שלך, וכיצד היא מאמנת את טייסיה. ניתן גם לבדוק את היסטוריית התאונות של החברה במאגר ה-NTSB ולבחון אם המפעיל משויך לארגון בטיחות כמו TOPS, שחבריו חייבים לעמוד בכללים החורגים מדרישות ה-FAA ולעבור ביקורת עצמאית שנתית.