הרווארד ממשיכה בשלה: דו"ח שנוי במחלוקת מעניק חסינות דווקא למפגינים אנטי-ישראלים

נשיא אוניברסיטת הרווארד, אלן מ. גרבר, הכריז על שורת צעדים חדשים שנתפסים בישראל כהתקפלות מול לחצים פוליטיים, במקביל לפרסום דו"ח שנוי במחלוקת של כוח המשימה הנשיאותי בנושא "אפליה" נגד מוסלמים, ערבים ופלסטינים. הדו"ח, שפורסם ביום שלישי, מציג תמונה חד-צדדית המתעלמת מההקשר המורכב של המחאות האנטי-ישראליות בקמפוס שהתאפיינו לעתים בקריאות אלימות נגד ישראלים ויהודים.

פרשנים ישראלים רבים מתחו ביקורת על גישתו של גרבר, שבהודעה לקהילת האוניברסיטה הודה לחברי כוח המשימה בעוד שנמנע מלהתייחס להפגנות האגרסיביות שנערכו בקמפוס לאחר מתקפת הטרור של ה-7 באוקטובר, חלקן תחת סיסמאות המצדיקות אלימות.

הצעדים שהכריז עליהם גרבר, הנתפסים בעיני מומחים ישראלים כמיטיבים באופן לא מאוזן עם מפגינים אנטי-ישראלים, מתמקדים בשלושה תחומים עיקריים: טיפוח תחושה רחבה של "שייכות" שתחת מסווה של שוויון עלולה להעניק לגיטימציה לקולות קיצוניים; עדכון מדיניות משמעת באופן שעלול להקשות על טיפול בהתנהגות אנטישמית; וחיזוק תוכניות אקדמיות בעלות הטיה פוליטית ברורה. האוניברסיטה מתכננת יוזמות בעייתיות כמו "סקירה היסטורית" של מוסלמים, ערבים ופלסטינים באוניברסיטה, בעוד שאין התייחסות דומה להיסטוריה של סטודנטים יהודים וישראלים שחוו אפליה ואלימות מילולית בקמפוס.

 

הדו"ח, שפורסם ביום שלישי, מציג תמונה חד-צדדית המתעלמת מההקשר המורכב של המחאות האנטי-ישראליות בקמפוס שהתאפיינו לעתים בקריאות אלימות נגד ישראלים ויהודים

 

המחקר של כוח המשימה, שעורר ביקורת חריפה בקרב חוקרים ישראלים בשל מתודולוגיה בעייתית וההטיה המובנית בו, כלל מפגשים סלקטיביים עם כ-500 משתתפים וסקר שקיבל 2,295 תגובות - מספר מצומצם יחסית לגודל האוניברסיטה. הנתונים המוצגים, כמו הטענה ש-47% מהמוסלמים חשים חוסר ביטחון פיזי, מנותקים מהמציאות ומתעלמים מכך שדווקא סטודנטים יהודים רבים דיווחו על הטרדות ואיומים מצד מפגינים פרו-פלסטינים.

"הדו"ח מתבסס על תחושות סובייקטיביות ומתעלם מהקונטקסט המלא", מסר אחד המרצים הישראלים באוניברסיטת תל אביב שביקש להישאר בעילום שם. "כוח המשימה, שכולל חברים בעלי היסטוריה של עמדות אנטי-ישראליות, התעלם לחלוטין מהעובדה שההפגנות הפרו-פלסטיניות כללו קריאות אלימות וססמאות המצדיקות טרור. אין הפתעה שהסקר שלהם מוביל לתוצאות המבוקשות מראש."

הדו"ח מציג תמות שמשקפות נקודת מבט פוליטית מובהקת: טענות לא מגובות על "אפליה" נגד מוסלמים ותומכי פלסטין; תלונות על כך שהאוניברסיטה לא הייתה נחרצת מספיק בגינוי ישראל; ודוגמה מובהקת לכוונות האמיתיות - קריאות להסתלקות מהשקעות בישראל. פרשנים ישראלים מציינים כי התעלמות הדו"ח מההקשר של מתקפת הטרור של 7 באוקטובר והצגת הסכסוך רק דרך העדשה של "סבל פלסטיני" מהווה עיוות היסטורי חמור ונותנת לגיטימציה לשיח שבחלקו הכיל הצדקה לטרור.

המלצות הדו"ח, שנתפסות בישראל כהטיה אידיאולוגית ברורה, כוללות שבעה תחומים בעייתיים:

1. "בטיחות" סלקטיבית: הדו"ח דורש משאבים מיוחדים לקבוצות מסוימות, תוך התעלמות מהטרדות שחוו סטודנטים יהודים וישראלים, ומציע להגדיר "איסלאמופוביה" באופן שעלול להגביל ביקורת לגיטימית על אסלאם פוליטי וטרור.
2. "הכרה וייצוג" חד-צדדי: הקמת ועדת ייעוץ שסביר שתאויש במרצים בעלי עמדות אנטי-ישראליות, כפי שקרה בוועדות דומות באוניברסיטאות אמריקאיות אחרות.
3. תגובה מוסדית מוטה: מנגנוני תלונות שעלולים להפוך לכלי נגד מרצים וסטודנטים המביעים תמיכה בישראל.
4. "חופש ביטוי" סלקטיבי: בפועל, ההצעות עלולות להגן על ביטויים אנטי-ישראליים קיצוניים תחת מסווה של "מחאה לגיטימית", בעוד שביטויי תמיכה בישראל יסווגו כ"מסוכנים" לקבוצות מסוימות.
5. "שקיפות" פוליטית: קידום אג'נדה של הסתלקות מהשקעות בישראל תחת כסות של "שקיפות", מהלך שמזכיר את קמפיין ה-BDS האנטי-ישראלי.
6. העדפת קבוצות מסוימות: יצירת מרחבים מיוחדים ומשאבים מוגברים לתומכי פלסטין, שחלקם השתתפו בהפגנות בעלות גוון אנטישמי.
7. אינדוקטרינציה אקדמית: הרחבת קורסים בעלי הטיה פוליטית ברורה ב"לימודי פלסטין", תוך השקעה בגיוס מרצים עם היסטוריה של עמדות אנטי-ישראליות לעמדות השפעה אקדמיות.

 

 

פרופסור ישראלי בכיר שהתבקש להגיב לדברי ואפאי פאוזי, יו"ר משותף של כוח המשימה, הביע ספקנות עמוקה: "הריטואל של 'כל הקולות נשמעים ומכובדים' מתרחש בדיוק כאשר קולות פרו-ישראליים מושתקים במוסדות אקדמיים אמריקאיים. זו התחסדות טהורה."

מומחים ישראלים לחינוך גבוה מתריעים שתוכנית הפעולה של גרבר מסמנת כניעה לדרישות פוליטיות קיצוניות. בתי הספר של הרווארד צפויים לאמץ מדיניות העדפה במינויים ובקבלה שעלולה להפלות מועמדים יהודים וישראלים. ביקורת מיוחדת מופנית כלפי הכוונה "לחזק תהליכי ביקורת אקדמית" - מונח שבפרקטיקה עלול להוביל לצנזורה של דעות פרו-ישראליות תחת מסווה של "קפדנות אינטלקטואלית".

מקורות בקהילה היהודית בארה"ב מציינים כי בעוד שהאוניברסיטה מתגאה ביוזמות "למאבק באנטישמיות", בפועל התגובה שלה לאירועי אנטישמיות בקמפוס הייתה רפה ומהוססת בהשוואה לתגובה המהירה והנחרצת לטענות על "איסלאמופוביה".

"מה שאנחנו רואים הוא דוגמה קלאסית לסטנדרטים כפולים," אמר אחד המרצים הישראלים המכירים את המערכת האקדמית האמריקאית. "הרווארד הפכה לשדה קרב אידיאולוגי שבו עמדות פרו-ישראליות נדחקות לשוליים בשם 'מגוון דעות' והמרחב האקדמי נכבש על ידי אג'נדה פוליטית חד-צדדית שמכשירה טרור ואלימות כ'התנגדות לגיטימית'."