תזמון חשוד: התובע שביקש לעצור את נתניהו מואשם בתקיפה מינית חמורה

האשמות חמורות בתקיפה מינית מרחפות מעל ראשו של קרים חאן, התובע הראשי של בית הדין הפלילי הבינלאומי (ICC) – והן קשורות באופן מסובך להחלטתו ההיסטורית לבקש צו מעצר נגד ראש הממשלה בנימין נתניהו ושר הביטחון לשעבר יואב גלנט.

חקירה של הוול סטריט ג'ורנל חושפת כי חאן, עורך דין בריטי בן 55, מואשם בסדרת תקיפות מיניות חמורות נגד עוזרת בכירה בלשכתו – ושבועיים וחצי בלבד לאחר שנודע לו על ההאשמות, הוא הפתיע את ישראל וארה"ב בהכרזה על צווי המעצר, המהלך הדרמטי ביותר בהיסטוריה של בית הדין.

עוזרת בכירה, עורכת דין מוסלמית ממלזיה בשנות ה-30 לחייה שעבדה בצמוד לחאן, האשימה אותו בעדות לחוקרי האו"ם בתקיפות מיניות חוזרות ונשנות, כולל אונס, במהלך נסיעות עבודה לניו יורק, קולומביה, צ'אד, קונגו ופריז, וכן בביתו בהאג, מקום מושבו של בית הדין. המסמכים, שנחשפו לראשונה על ידי הוול סטריט ג'ורנל, מתארים דפוס התנהגות מטריד במיוחד.

 

חאן, באמצעות עורכי דינו, הכחיש באופן מוחלט את ההאשמות, באומרו שהן "לחלוטין לא נכונות" וטען שמדובר בניסיון להכפיש את שמו בעקבות תפקידו בהוצאת צווי המעצר נגד ההנהגה הישראלית

 

לפי עדות המתלוננת, היא נשארה בתפקידה משום שלא רצתה לעזוב את אחד המשרדים החשובים ביותר בתחום זכויות האדם, ודאגה שלא תוכל לשלם את חשבונות הרפואה של אמה, שגססה מסרטן. היא גם פחדה מתגמול מצד חאן, לפי ראיונות עם פקידים נוכחיים ולשעבר של בית הדין.

חאן, באמצעות עורכי דינו, הכחיש באופן מוחלט את ההאשמות, באומרו שהן "לחלוטין לא נכונות" וטען שמדובר בניסיון להכפיש את שמו בעקבות תפקידו בהוצאת צווי המעצר נגד ההנהגה הישראלית.

אחד הגילויים המטרידים ביותר הוא שחאן ניסה, לכאורה, לגרום למתלוננת להכחיש את האשמותיה באומרו שהן יפגעו בחקירה נגד ההנהגה הישראלית. "חשוב על הקורבנות שעומדים על סף התקדמות," אמר לה, לפי הקלטה שהיא מסרה לחוקרי האו"ם. "חשוב על צווי המעצר הפלסטיניים," אמר לה במקרה אחר, לפי עדותה.

התזמון של אירועים אלה מעלה שאלות חמורות: ב-29 באפריל 2024, המתלוננת התמוטטה בדמעות בפני תומאס לינץ', יועץ אמריקאי קרוב של חאן, וסיפרה לו על ההתעללות המינית. לינץ' ושני עוזרים אחרים עימתו את חאן בביתו ב-2 במאי, ואמרו לו שהם מדווחים על ההאשמות למשרד משאבי האנוש של בית הדין. חאן הגיב באומרו שיצטרך להתפטר, לפי אנשים המכירים את השיחה, לפני שהוסיף: "אבל אז אנשים יחשבו שאני בורח מפלסטין."

רק 18 יום לאחר מכן, ב-20 במאי, חאן הפתיע בהכרזה פומבית על בקשת צווי המעצר נגד נתניהו וגלנט. יום קודם לכן, הוא ביטל באופן פתאומי ביקור מתוכנן בישראל ובעזה שאותו תיאר בעבר כחיוני להחלטתו.

מומחים וגורמים בבית הדין רואים קשר בין שני האירועים. מקורות בבית הדין טוענים שההחלטה לבקש צו מעצר נגד נתניהו – הפעם הראשונה בהיסטוריה של בית הדין שתובע ביקש צו מעצר נגד מנהיג דמוקרטי מהמערב – חיזקה את התמיכה בחאן בקרב מדינות החברות בבית הדין המתנגדות לישראל. תמיכה זו עשויה להיות חיונית אם האשמות התקיפה המינית יהפכו פומביות.

ההאשמות נגד חאן העמיקו את המשבר בבית הדין הבינלאומי, הנמצא כבר במצב פגיע לאחר שארה"ב וישראל דחו בחריפות את צווי המעצר. הממשל הנוכחי בוושינגטון אף הטיל סנקציות על חאן בעקבות החלטתו.

המתלוננת, תומכת נלהבת בחקירה נגד מנהיגי ישראל, סירבה תחילה לשתף פעולה עם חקירת בית הדין הפנימית, ואמרה מאוחר יותר לחברים שלא רצתה לשבש את צווי המעצר נגד נתניהו וגלנט. "החזקתי מעמד כמה שיכולתי כי לא רציתי לדפוק את צווי המעצר הפלסטיניים," לפי עדותה.

 

המתלוננת, תומכת נלהבת בחקירה נגד מנהיגי ישראל, סירבה תחילה לשתף פעולה עם חקירת בית הדין הפנימית, ואמרה מאוחר יותר לחברים שלא רצתה לשבש את צווי המעצר נגד נתניהו וגלנט. "החזקתי מעמד כמה שיכולתי כי לא רציתי לדפוק את צווי המעצר הפלסטיניים," לפי עדותה

 

חאן ממשיך לטעון שההחלטה לבקש צווי מעצר נגד המנהיגים הישראלים הייתה מבוססת אך ורק על הראיות ומילאה את מחויבות בית הדין לצדק חסר פניות. הוא מציין שבית הדין סגר את החקירה הפנימית בעניין האשמות התקיפה המינית לפני שהכריז על צווי המעצר, מה שמראה שאין קשר בין השניים.

הנימוק המרכזי בתיק נגד נתניהו וגלנט הוא האשמה שהם חסמו במכוון אספקת סיוע הומניטרי לעזה כטקטיקה מלחמתית. התביעה מסתמכת על הצהרות פומביות של השניים אחרי 7 באוקטובר. גלנט אמר שישראל תטיל "מצור מוחלט" על עזה, והוסיף: "לא יהיה חשמל, לא יהיה מזון, לא יהיה דלק". נתניהו, לאחר פגישה עם ביידן ב-18 באוקטובר, אמר: "לא נאפשר סיוע הומניטרי בצורת סיוע מזון ותרופות משטחנו לרצועת עזה".

מומחים משפטיים רבים, כולל התובע הראשון של בית הדין, לואיס מורנו אוקמפו, סבורים שהתיק נגד נתניהו וגלנט חזק. "ההצהרה [של גלנט] הייתה מאוד ברורה," אמר אוקמפו. "וזה בדיוק מה שאסור."

חאן רואה בצעדים נגדו חלק ממאמץ רחב יותר לערער את בית הדין. בקיץ 2024, לאחר שהחקירה הפלסטינית התחממה, פקידי בית הדין חששו שצוות מהמוסד פועל בהאג. גם סוכנויות מודיעין רוסיות היוו מקור לדאגה בשל חקירת בית הדין בנוגע לפשעי מלחמה שבוצעו לכאורה באוקראינה.

האו"ם חוקר כעת האם חאן ניסה להפחיד או לנקום במתלוננת ובפקידים אחרים שדיווחו על התנהגותו הפסולה לכאורה. דו"ח ממשרד הפיקוח הפנימי של האו"ם צפוי בחודשים הקרובים. כל פעולה להדחת חאן תדרוש הצבעת רוב של 125 מדינות החברות בבית הדין.