המאבק על האזרחות אמריקאית: בית המשפט העליון יכריע בפקודת טראמפ השנויה במחלוקת

בית המשפט העליון האמריקאי ידון ביום חמישי בערעור חירום שיעצב את גבולות סמכותו של הנשיא דונלד טראמפ לבטל את האזרחות האוטומטית לילדים הנולדים בארצות הברית להורים שנכנסו למדינה שלא כחוק.

הדיון נובע מצו נשיאותי שנחתם בינואר על ידי טראמפ ונחסם על ידי שלושה שופטים פדרליים בוושינגטון, מרילנד ומסצ'וסטס. בית המשפט העליון לא צפוי להכריע ישירות בחוקתיות של התיקון ה-14 לחוקה, אלא יתמקד בהיקף הסמכות של בתי משפט נמוכים להוציא צווים כלל-ארציים החלים על המדינה כולה.

"הממשלה בעצם אומרת, 'אנחנו רוצים שתהיה לנו היכולת לשלול מתינוקות את האזרחות המובטחת בחוקה למרות שאיננו מוכנים לטעון שאנחנו הולכים לנצח'," אמר קודי וופסי, סגן מנהל פרויקט זכויות המהגרים של האיגוד האמריקאי לחירויות אזרחיות (ACLU), ארגון שסייע בהגשת הערעור המשפטי.

 

אם בית המשפט ייתן אור ירוק לצו הנשיאותי, סוכנויות פדרליות יפסיקו להנפיק מסמכים כמו כרטיסי ביטוח לאומי ודרכונים לילדים שנולדו ללא-אזרחים.

 

העיקרון של התיקון ה-14

העיקרון שכמעט כל אדם שנולד על אדמת ארה"ב הוא אוטומטית אזרח, מהווה פרשנות מיושבת של התיקון ה-14 לחוקה במשך יותר מ-150 שנה. סעיף האזרחות בתיקון ה-14 קובע: "כל האנשים שנולדו או התאזרחו בארצות הברית, והכפופים לסמכות השיפוט שלה, הם אזרחי ארצות הברית והמדינה שבה הם מתגוררים."

טראמפ כינה את הפרשנות הזו של החוק "מגוחכת", והצו הנשיאותי שלו טוען כי התיקון אינו מחייב אזרחות לילדים של מהגרים לא חוקיים או מחזיקי ויזה זמנית, וכי יישומו סטה מאוד מהכוונות המקוריות.

אם בית המשפט ייתן אור ירוק לצו הנשיאותי, סוכנויות פדרליות יפסיקו להנפיק מסמכים כמו כרטיסי ביטוח לאומי ודרכונים לילדים שנולדו ללא-אזרחים.

סטיבן מילר, סגן ראש הסגל בבית הלבן ואדריכל מדיניות ההגירה של טראמפ, תיאר תרחיש שבו מהגרת ללא מסמכים נכנסת למדינה כשהיא בהריון, מה שמאפשר למשפחה לקבל מעמד תושבות וגישה לשלל הטבות. מילר טוען שתמריץ זה הוא הזרז העיקרי להגירה בלתי חוקית למדינה, בעיה שהציפה את ממשל ביידן והייתה דחף לחזרתו של טראמפ לבית הלבן.

"אזרחות מכוח לידה מייצגת את ההונאה הגדולה והיקרה ביותר בהיסטוריה הפיננסית," אמר מילר בהופעה באפריל בערוץ ניוזמקס.

מספר שופטים פדרליים קבעו כי הנשיא אינו יכול לשנות באופן חד-צדדי את הניסוח הברור של החוקה באמצעות צו נשיאותי בלבד. בית המשפט העליון צריך לשקול האם לשופטים פדרליים אלה יש סמכות להוציא צווים גורפים החוסמים פעולות נשיאותיות בכל המדינה, או האם פסיקות כאלה צריכות להיות מוגבלות רק לתובעים במקרה נתון או לתחום שיפוט ספציפי.

עורכי הדין של ממשל טראמפ ביקשו מבית המשפט לצמצם את הצווים השיפוטיים, מה שיאפשר לצו הנשיאותי להישאר בתוקף במקומות אחרים בזמן שההתדיינות המשפטית נמשכת. אך תומכי הצווים הכלל-ארציים טוענים כי אכיפה מקוטעת של כללי האזרחות תיצור כאוס ובלבול, תוך פגיעה בזכות יסוד.

"האם אנחנו באמת שבועות ספורים מכך שלצפון קרוליינה ודרום קרוליינה יהיו חוקי אזרחות שונים?", שאל טוד שולץ, נשיא FWD.us, קבוצה פרוגרסיבית המארגנת התנגדות לצו. "אנשים שבונים את חייהם כאן, יש להם ילדים... יהיו לנו יעדי אזרחות שונים? זה יהיה תוצאה נוראית ומזיקה, אפילו באופן זמני."

השלכות מרחיקות לכת

מחקרים מציעים כי סיום האזרחות מכוח לידה יכול להיות בעל השלכות דמוגרפיות מרחיקות לכת. על פי תחזיות ממכון מדיניות ההגירה ומכון מחקר האוכלוסין של פן סטייט, ביטול האזרחות מכוח לידה עלול להגדיל את אוכלוסיית המהגרים הלא חוקיים במיליונים בעשורים הקרובים, כאשר ילדים שנולדו בארה"ב לא יהפכו אוטומטית לאזרחים.

מדי שנה, כ-255,000 ילדים עלולים להיוולד ללא אזרחות אמריקאית, מה שייצור אוכלוסייה גדלה של תושבים חסרי מדינה, לפי הנתונים.

טראמפ טען באופן שגוי כי ארצות הברית היא המדינה היחידה בעולם המציעה אזרחות מכוח לידה. למעשה, כשלושים ושש מדינות מעניקות מעמד אזרחות דומה, כולל ארגנטינה, קולומביה, קובה, אל סלבדור, ניקרגואה וונצואלה.

המקרה, "דונלד ג'. טראמפ ואח' נגד CASA ואח'", עשוי לעצב מחדש את מאזן הכוחות בין הרשות המבצעת ובתי המשפט, עם השלכות לתביעות נוספות, במיוחד אם בית המשפט העליון יבחר להגביל את הצווים של בתי המשפט הנמוכים למדינות מסוימות.

פסיקה במקרה צפויה בסוף יוני או תחילת יולי, לפני שבית המשפט ייצא לפגרת הקיץ.

ויכוח פוליטי וציבורי

התמיכה באזרחות מכוח לידה מחולקת באופן חד לפי קווים מפלגתיים: 76% מהדמוקרטים תומכים באזרחות אוטומטית לכל הילדים שנולדו בארה"ב, לעומת 54% מהעצמאים ו-26% מהרפובליקנים, על פי סקר של YouGov שנערך בינואר ופברואר.

מומחים משפטיים מציינים כי הפסיקה תהיה בעלת חשיבות מכרעת הן עבור מדיניות ההגירה והן עבור המערכת החוקתית האמריקאית. ד"ר סוזן מרטין, פרופסור למשפט חוקתי באוניברסיטת ייל, אומרת: "מדובר במקרה שחורג מהרבה מעבר לשאלת האזרחות. הוא נוגע בליבת מערכת האיזונים והבלמים האמריקאית ובשאלה עד כמה הנשיא יכול לפעול באופן עצמאי בסוגיות חוקתיות מרכזיות."

ארגוני זכויות אדם וקהילות מהגרים ברחבי ארה"ב עוקבים בדריכות אחרי ההתפתחויות, כאשר עתידם של מאות אלפי משפחות עלול להשתנות באופן דרמטי בהתאם לפסיקה. ראיין פארל, מנהל ארגון "משפחות ללא גבולות", מזהיר: "העלות האנושית של ביטול האזרחות מכוח לידה תהיה עצומה. אנחנו מדברים על יצירת דור שלם של אנשים חסרי מדינה בפועל, שנולדו באמריקה אך ללא הזכויות והביטחון שאזרחות מספקת."

בינתיים, בית הלבן עומד איתן בעמדתו שלנשיא יש סמכות לשנות את מדיניות האזרחות. "הנשיא פועל על פי סמכויותיו החוקתיות כדי להגן על גבולות ארה"ב ולהבטיח מערכת הגירה הוגנת המכבדת את שלטון החוק," אמר דובר הבית הלבן בהצהרה. "הפרשנות הנוכחית של התיקון ה-14 חורגת מכוונת המחוקקים המקוריים ויוצרת תמריצים מעוותים שמעודדים הגירה בלתי חוקית."