מחקר מדעי חדש ומדאיג מציג תמונה מטרידה של העתיד הצפוי לעיר קולומבוס, אוהיו: כל שטחה של העיר שוקע אט־אט לתוך האדמה, תהליך שעלול להוביל לנזקים חמורים למבנים, תשתיות ודרכי תחבורה.
על פי המחקר, שפורסם בכתב העת המדעי Nature Cities, כ-98 אחוזים משטחה של קולומבוס שוקעים בקצב ממוצע של כשני מילימטרים בשנה – קצב שעלול להיראות זניח, אך לאורך זמן יש לו השפעה עצומה.
המחקר מזהיר מפני תופעה הנקראת "שקיעת קרקע עירונית" (Urban Land Subsidence), שנמצאה בכל 28 הערים הגדולות בארה"ב שנבדקו. ב-25 מהן לפחות 65% מהשטח שוקע. קולומבוס מדורגת בין עשר הערים שבהן שיעור השקיעה הוא מהגבוהים ביותר, לצד ערים כמו שיקגו, דטרויט ואינדיאנפוליס.
העיר קולומבוס שבאוהיו שוקעת בקצב מדאיג
פרופ' מנושר שירזאי, ממובילי המחקר ומומחה במעבדת החדשנות לצפייה בכדור הארץ של אוניברסיטת וירג'יניה טק, הסביר כי תהליך השקיעה בעיר נובע בחלקו הגדול מתהליכים טבעיים ארוכי-טווח. לדבריו, מדובר בתגובה מאוחרת של קרום כדור הארץ לתקופת הקרח שהסתיימה לפני כ-15,000 שנה, אז כיסו שכבות קרח עבות את צפון אמריקה. בעוד שהקרקע בקנדה עולה מאז, אזורים בצפון ובמזרח ארה"ב – ובהם קולומבוס – שוקעים בהדרגה.
אולם לצד הגורמים הטבעיים, גם פעילות אנושית מחריפה את הבעיה – ובמיוחד שאיבת מי תהום. "כאשר שואבים מים ממאגר תת-קרקעי סגור, נוצר ריק בנקבוביות שגורם לקריסתן פנימה, מה שמוביל לשקיעת הקרקע שמעליהן", הסביר שירזאי.
מפתיע לגלות כי בעיריית קולומבוס לא היו מודעים לממצאי המחקר. כשפנו כתבים ללשכתו של ראש העיר אנדרו גינת'ר, הופנו השאלות לצוות הקיימות העירוני. העוזרת למנהלת, ארין בק, הודתה: "זו הפעם הראשונה שאנחנו שומעים על כך". לדבריה, העיר תבחן את המחקר ותשקול כיצד ניתן לשלב את המסקנות בתוכניות העתידיות להגברת החוסן העירוני.
השלכות השקיעה אינן מסתכמות בנזקי תשתית בלבד. המחקר מדגיש כי שקיעת הקרקע מעלה גם את הסיכון להצפות באזור מרכז אוהיו, מה שידרוש השקעה משמעותית בהגנות מבניות, שיפור מערכות ניקוז ופיתוח תשתיות ירוקות – צעדים שעלולים לעלות לציבור מיליוני דולרים.