הרווארד מינתה אנטי-ציוני קיצוני לחוקר יהדות: הציונות הרעילה את הטבע היהודי

אוניברסיטת הרווארד מעוררת סערה חדשה בקהילה היהודית האמריקנית עם מינויו של פרופ' שאול מגיד לתפקיד חוקר היהדות המודרנית הקבוע הראשון בבית הספר לתיאולוגיה. המינוי מגיע בעיצומו של משבר אמון עמוק בין האוניברסיטה לקהילה היהודית סביב האשמות לאוזלת יד בטיפול באנטישמיות - ועכשיו מעורר ביקורת חריפה בשל עמדותיו הקיצוניות של מגיד נגד הציונות.

פרופ' מגיד, בן 66, הוא אחד ההוגים היהודים הבולטים המזוהים עם "ציונות נגדית" - גישה המבקשת להחליף את הציונות בזהות יהודית שונה לחלוטין, המבוססת על "אתיקה גלותית" ולא על לאומיות ריבונית. מינויו לתקופה של חמש שנים עם אופציה להארכה הוצג כהבעת מחויבות להרחבת תחום לימודי היהדות במוסד - אך עורר תגובות זועמות.

"הלאומיות הרעילה את הטבע היהודי"

בוועידה אקדמית אחרונה באוניברסיטת בראון, הכריז מגיד בפני קהל חוקרים: "הלאומיות הרעילה את באר הטבע היהודי". הוא הוסיף: "משהו השתבש מאוד עם היהודים היום" וטען שהציונות "עשתה את שלה וכעת ניתן להניח אותה בצד - כמו קולוניאליזם ודוקטרינות שובניסטיות ואתנוצנטריות אחרות של העבר".

לשיטתו, ישראל הפכה ל"מפעל של מחיקה תרבותית ופוליטית" שמייצר "עליונות יהודית, שליטה בפלסטינים ואי-שוויון אזרחי". במקום מדינת ישראל, הוא מציע לשוב למושג הגלות כמסגרת אוניברסלית ליהדות מוסרית. הגלות, מבחינתו, היא ברכה ולא קללה - "תנאי ליצירת עומק תרבותי, ביקורתיות והימנעות מהלאומנות".

 

לשיטתו, ישראל הפכה ל"מפעל של מחיקה תרבותית ופוליטית" שמייצר "עליונות יהודית, שליטה בפלסטינים ואי-שוויון אזרחי". במקום מדינת ישראל, הוא מציע לשוב למושג הגלות כמסגרת אוניברסלית ליהדות מוסרית. הגלות, מבחינתו, היא ברכה ולא קללה - "תנאי ליצירת עומק תרבותי, ביקורתיות והימנעות מהלאומנות"

 

ביוגרפיה של תהפוכות

מגיד עבר מסע רוחני מעניין: גדל כחילוני בניו יורק, עלה לישראל בשנות ה-20 לחייו, למד בישיבות חרדיות בירושלים והוסמך לרבנות ב-1984. בהמשך "התפכח מהאורתודוקסיה" אך נותר בעולמה הרוחני של היהדות. הוא שירת בצה"ל ואף שקל להתגורר בגוש קטיף.

את המפגש עם ההתנחלויות תיאר כנקודת מפנה: "הכול היה פסטורלי ויפה, אבל כששמענו את הקריאה לתפילה מהמואזין וראינו את העגלות מחאן יונס, הבנתי שאנחנו לא באמת רואים את הפלסטינים. הם היו רקע". הוא מתאר את אהבת הארץ כ"קולוניאליזם רומנטי" שראה בפלסטינים "כמו עצים וגבעות ולא כמי שחיים איתנו".

תגובות חריפות למינוי

הרב ד"ר דוד וולפה, שכיהן כחוקר אורח בהרווארד וכחבר בוועדה המייעצת למאבק באנטישמיות, הביע הסתייגות חריפה: "אני מעריך את מגיד כחוקר וכאדם, אבל אני חולק עליו באופן יסודי בנוגע לישראל. דעותיו שוליות מאוד, וחבל לי שהאוניברסיטה לא בחרה למנות מישהו שמשקף את עמדות הזרם המרכזי של הקהילה היהודית".

וולפה התפטר מתפקידו בהרווארד בסוף 2023 בטענה שהאוניברסיטה אימצה אידיאולוגיה המזהה יהודים כמדכאים, וסביבת הלימודים הפכה עוינת כלפי קולות יהודים פרו-ישראליים.

ארגון CAMERA (ועדה לדיוק בדיווח על המזרח התיכון) תקף את המינוי בחריפות. דוד ליטמן מהארגון כתב: "כשזה מגיע לשחזור איכות אקדמית ולחימה באנטישמיות, פעולות הרווארד ממשיכות להתריס נגד הבטחותיה הנשגבות".

עמדות שנויות במחלוקת לאחר 7 באוקטובר

גם לאחר מתקפת 7 באוקטובר עורר מגיד ביקורת. "אני לא מצדיק טבח", הוא כתב, "אבל גם לא את ההתייחסות אליו כאילו התרחש בוואקום. עשרות שנים של השפלה, שליטה ומותם של רבים – גברים, נשים וילדים – חייבים להיות חלק ממשוואת האבל".

הוא טען שחלק מההפגנות בקמפוסים חוצות את גבול האנטישמיות, אך "זה לא אומר שכל ההפגנות פרו-חמאס או אנטישמיות בהגדרה". עמדות אלו זוכות לביקורת חריפה מצד תומכי ישראל הרואים בהן הצדקה לטרור.

הקשר הרחב יותר

המינוי מגיע בזמן שבו הרווארד מתמודדת עם ביקורת נרחבת על טיפולה באנטישמיות. צוות בדיקה שמונה בעקבות אירועי 7 באוקטובר קבע כי "הוראה פוליטית" בארבע פקולטות "מנרמלת אנטישמיות" ויוצרת תחושת הדרה בקרב סטודנטים יהודים וישראלים.

בדוח נכתב כי מרצים מאשימים את היהודים בנכבה ובשיתוף פעולה עם עליונות לבנה בארה"ב, ומקדמים גישות של "דה-ציוניזציה" המזהות את ישראל כמפעל קולוניאלי. בתגובה הבטיחה הנהלת הרווארד לטפל בבעיה - אך המינוי החדש מעורר שאלות על רצינות הכוונות.

"תחת מסווה אקדמי"

מבקרי המינוי טוענים שהרווארד מנסה להציג את מגיד כקול יהודי "לגיטימי" כדי להצדיק המשך מדיניות עוינת ישראל תחת מסווה אקדמי. הם מצביעים על כך שמתוך אלפי חוקרי יהדות בעולם, האוניברסיטה בחרה דווקא במי שמקדם עמדות שוליות ביותר בקהילה היהודית.

פרופ' מגיד עצמו דוחה את הטענה שמינויו נועד לרצות את הביקורת: "הטענה שצריך לשכור עוד פרו-ציונים היא מגוחכת. רוצים לשכור חוקר? תשכרו את האדם הטוב ביותר".

אולם מבקריו רואים במינוי חלק ממגמה רחבה יותר של האוניברסיטה למסד עמדות אנטי-ישראליות תחת הכותרת של "מגוון אינטלקטואלי", תוך הקפדה על מינוי דמויות יהודיות שיעניקו לגיטימציה לביקורת הקיצונית על ישראל. המינוי צפוי להעמיק את המשבר בין הרווארד לקהילה היהודית ולהוסיף דלק למחלוקת על מקומה של הביקורת על ישראל באקדמיה האמריקנית.