החלטתו של הנשיא דונלד טראמפ לתקוף מתקנים גרעיניים באיראן ללא קבלת אישור מהקונגרס עוררה סערה פוליטית וחוקתית בוושינגטון. מומחי משפט, חברי קונגרס משני הצדדים של המפה הפוליטית ואפילו בכירים בממשל עצמו מתלבטים בשאלה הבוערת: האם ארצות הברית נמצאת כעת במלחמה עם איראן - ובאיזו סמכות פעל הנשיא?
החוקה האמריקאית ברורה: סעיף 1, פסקה 8 מעניק לקונגרס בלבד את הסמכות "להכריז מלחמה" ו"להקים ולתמוך בצבאות". אולם סעיף 2 של החוקה מגדיר את הנשיא כ"מפקד עליון" של הכוחות המזוינים, מה שיצר במשך עשרות שנים מתח חוקתי מתמשך בין הענפים.
"פעולותיו מהוות הפרה ברורה של החוקה שלנו - התעלמות מהדרישה שרק לקונגרס יש את הסמכות להכריז מלחמה", הצהיר הסנטור כריס ואן הולן מהמפלגה הדמוקרטית במרילנד, דברים שזכו לתמיכה רחבה בקרב עמיתיו.
גם כמה רפובליקנים הצטרפו לביקורת. הנציג תומס מאסי מקנטקי טען שלא היה "איום מיידי על ארצות הברית" מצד איראן. "כשמדינות מפציצות זו את זו מדי יום במלחמה לוהטת, ומדינה שלישית מצטרפת להפצצות - זה מעשה מלחמה", כתב מאסי ברשתות החברתיות.
מזכיר המדינה מרקו רוביו ניסה להרגיע את הרוחות: "זו אינה מלחמה נגד איראן", הוא אמר בראיון לפוקס ניוז ביום ראשון. "מדובר בפעולה מוגבלת שמכוונת אך ורק ליכולות הגרעיניות של איראן ואינה עונה על הגדרת מלחמה".
סגן הנשיא ג'יי די ואנס טען שלטראמפ הייתה "סמכות ברורה לפעול כדי למנוע הפצת נשק להשמדה המונית". אולם מאוחר יותר ביום ראשון, טראמפ עצמו רמז על מטרות צבאיות הרבה יותר נרחבות: "אם המשטר האיראני הנוכחי אינו מסוגל להפוך את איראן לגדולה שוב, מדוע לא תהיה החלפת משטר??? MIGA!!!" (Make Iran Great Again).
מומחי משפט, חברי קונגרס משני הצדדים של המפה הפוליטית ואפילו בכירים בממשל עצמו מתלבטים בשאלה הבוערת: האם ארצות הברית נמצאת כעת במלחמה עם איראן - ובאיזו סמכות פעל הנשיא?
מספר משפטנים וחוקרים שחקרו את חוק הסכסוכים המזוינים הבינלאומיים מסכימים שארצות הברית נמצאת ללא ספק במלחמה עם איראן, וכי טראמפ פעל בהפרה של אמנות בינלאומיות.
"התשובה הקצרה היא שזה, לדעתי, בלתי חוקי הן על פי החוק הבינלאומי והן על פי החוק הפנימי האמריקני", אמרה אונה האת'ווי, פרופסור למשפט בינלאומי בבית הספר למשפטים של ייל ועובדת לשעבר במשרד ההגנה.
בריאן פינוקיין, עורך דין לשעבר במשרד החוץ, הסכים שטראמפ היה צריך לבקש הרשאה מהקונגרס מראש. הוא גם אמר כי "בהחלט קיים סכסוך מזוין אמריקני עם איראן, ולכן חוק המלחמה חל".
שר החוץ האיראני עבאס עראקצ'י כינה את התקפת ארה"ב "הפרה מקוממת, חמורה וחסרת תקדים" של החוק הבינלאומי ושל מגילת האו"ם, הקובעת איסור על חברות האו"ם לפגוע בריבונותן של חברות אחרות.
בעשרות השנים שחלפו מאז שהקונגרס הכריז מלחמה על יפן וגרמניה ב-1941, נשיאי ארה"ב הצטרפו או יזמו במקרים חוזרים קונפליקטים גדולים ללא הסכמת הקונגרס.
הנשיא הארי טרומן שלח כוחות אמריקניים לקוריאה, רונלד רייגן הורה על פעולה צבאית בלוב, גרנדה ולבנון, ג'ורג' בוש האב פלש לפנמה, ביל קלינטון הורה על הפצצת יעדים סרביים ביוגוסלביה במהלך מלחמת קוסובו, וברק אובמה הצטרף לקמפיין הפצצות של נאט"ו נגד ממשלת מועמר קדאפי בלוב ב-2011.
"במלחמות שלאחר 11 בספטמבר, נשיאים מסוימים הפסיקו כמעט לגמרי לבקש רשות", אמרה אמה אשפורד, חוקרת מדיניות החוץ האמריקאית במרכז סטימסון.
רק הנשיא ג'ורג' בוש הבן זכה להרשאות קונגרס נפרדות לשימוש בכוח צבאי נגד אפגניסטן ועיראק לפני שהורה על פלישות לאותן מדינות ב-2001 וב-2003.
מנהיגי המפלגה הרפובליקנית בבית הנבחרים ובסנאט אמנם אותתו על תמיכה בתקיפה, אך דמוקרטים וכמה רפובליקנים דורשים שהקונגרס יאשר כל פעולה צבאית נוספת.
הסנטור טים קיין מווירג'יניה, שמכהן בוועדות השירותים המזוינים והיחסים החוץ, הציג השבוע החלטת סנאט הדורשת מטראמפ לקבל אישור קונגרס מפורש לפני נקיטת פעולה צבאית נגד איראן. "האם היינו חושבים שזו מלחמה אם איראן הייתה מפציצה מתקן גרעיני אמריקני? כמובן שכן", אמר קיין.
הנציגה אלכסנדרה אוקסיו-קורטז מניו יורק קראה ביום שבת בלילה להדחתו של טראמפ.
מנגד, רפובליקנים נלהבים דחו דיבורים כאלה. "הייתה לו כל הסמכות שהוא צריך תחת החוקה", אמר הסנטור לינדזי גרהם מדרום קרוליינה ל-NBC ביום ראשון. "הקונגרס יכול להכריז מלחמה, או לקצץ במימון. אנחנו לא יכולים להיות המפקד העליון. אי אפשר שיהיו 535 מפקדים עליונים".
התקדמות בטכנולוגיה צבאית, כולל מזל"טים ותחמושת מונחית דיוק, אפשרה לנשיאים לנקוט פעולה עם סיכון מינימלי לכוחות אמריקניים. גורמי צבא מדווחים שהתקיפה ביום שבת באיראן, שבוצעה על ידי מפציצי B-2 חמקניים, לא נתקלה בהתנגדות.
אולם מבקרים טוענים שהפעולה מזמינה תגמול איראני שעלול להסלים למלחמה בקנה מידה מלא.
הסנטור קיין אמר ביום ראשון שההחלטה שלו עדיין רלוונטית ושהוא מקווה שתעלה להצבעה השבוע. מאסי, הרפובליקני מקנטקי, הציג החלטת סמכויות מלחמה דומה בבית הנבחרים עם רו חאנא, דמוקרט מקליפורניה.
בעוד הדיון החוקתי מתלהט, השאלה המרכזית נותרת פתוחה: האם ארצות הברית נמצאת כבר במלחמה עם איראן, ואם כן - האם זו מלחמה חוקית? התשובה לשאלות אלה תעצב לא רק את המזרח התיכון, אלא גם את עתיד האיזונים והבלמים בדמוקרטיה האמריקאית.