מדענים ישראלים גילו: הנשימה שלנו ייחודית כמו טביעת אצבע

מדענים ממכון ויצמן הישראלי גילו כי דפוס הנשימה של כל אדם ייחודי לו – ממש כמו טביעת אצבע. המחקר, שפורסם בכתב העת המדעי Current Biology, מצא כי אפשר לזהות אדם לפי האופן שבו הוא נושם דרך האף בדיוק של 96.8%. אך יותר מכך: דפוס הנשימה הזה עשוי לשקף את מצבנו הפיזי והנפשי.

החוקרים פיתחו מכשיר לביש שמודד את זרימת האוויר באף במשך יממה שלמה, באמצעות צינוריות קטנות מתחת לנחיריים. בניגוד למבחני נשימה קצרים שבודקים תפקוד ריאתי, המכשיר החדש מאפשר לעקוב אחרי הנשימה בזמן שגרה – שינה, פעילות גופנית, לימודים או מנוחה. פרופ’ נעם סובל, חוקר מוח ומוביל המחקר, הסביר: "אנחנו מניחים בדרך כלל שמצב רוח כמו דיכאון או חרדה משפיע על הנשימה, אבל ייתכן שהכיוון הפוך – אולי הנשימה היא זו שגורמת לשינוי במצב הרוח. אם זה נכון, שינוי הנשימה עשוי לשפר את התחושות האלה".

 

 

המחקר כלל מאה צעירים בריאים שלבשו את המכשיר במהלך היום-יום שלהם. החוקרים הצליחו לזהות כל אחד מהם לפי נשימתו – גם כעבור שנתיים. בנוסף, נמצאו קשרים בין אופן הנשימה לבין מדדים כמו מדד מסת גוף (BMI), מחזורי שינה-ערות ותכונות נפשיות כמו חרדה ודיכאון. ד"ר תימנה סורוקה, אחת מעורכות המחקר, אמרה: "נדהמתי לגלות עד כמה הנשימה של כל אדם שונה ומובהקת, גם כשהוא עוסק בפעילויות שונות. זה כמו חתימה ביולוגית".

המשתתפים לא אובחנו רשמית כלוקים בחרדה או דיכאון, אך מי שדיווחו על רמות חרדה גבוהות נטו לשאוף אוויר לפרקי זמן קצרים יותר, במיוחד במהלך השינה. "כרגע אנחנו יודעים רק שיש קשר בין נשימה למצב רוח", הבהירה סורוקה, "אבל עדיין לא ברור מה גורם למה. אם יתברר שנשימה משפיעה על חרדה ולא רק מושפעת ממנה – ייתכן שנוכל לטפל בה על ידי שינוי הרגלי הנשימה".

האתגר המרכזי כעת הוא בנוחות: המכשיר הקיים מזכיר ציוד רפואי ועלול להכביד על המשתמשים, במיוחד בזמן שינה. הוא גם לא עוקב אחרי נשימה דרך הפה. הצוות כבר מפתח גרסה חדשה, דיסקרטית יותר, לשימוש יומיומי. בעתיד, החוקרים מקווים לבדוק האם ניתן לשפר את בריאות הנפש על ידי חיקוי של דפוסי נשימה בריאים. "אנחנו שואפים לא רק לאבחן אלא גם לטפל", סיכמה סורוקה, "ויש מקום לאופטימיות זהירה".