ממלך ימי ההולדת - להוליווד: הקריירה הסודית של פול ראד כדיג'יי בבר מצוות

הרבה לפני שהפך לכוכב קולנוע מבוקש, פול ראד התפרנס כ-DJ במסיבות בר ובת מצווה. את הקריירה הייחודית הזו החל ראד בבר בקנזס סיטי בשם Studebakers, שהיה בסגנון שנות ה-50. כשהחל ללמוד משחק בקליפורניה, הוא לקח את כישוריו כדיג'יי ומנחה והצטרף לחברה שסיפקה שירותי מוזיקה והנחיית מסיבות בלוס אנג'לס.

בריאיון שהעניק לאחרונה לפודקאסט של איימי פולר, Good Hang, סיפר ראד על הלהיטים הגדולים של סוף שנות ה-80 ותחילת ה-90, שהרקידו את בני ובנות המצווה. הוא הזכיר במיוחד את השיר Mony, Mony של בילי איידול, שבו נהגו בני הנוער לצעוק קריאות פרובוקטיביות בין הפזמונים, מה שהשאיר את הסבים היהודים מבולבלים והמומים.

 

הקריירה הישנה של פול ראד

 

ראד, שגדל במשפחה יהודית וחגג בעצמו בר מצווה בבית כנסת רפורמי, סיפר בעבר להווארד סטרן שלא מאוד אהב את עבודת הדי-ג'יי שלו. "תמיד הרגשתי קצת כמו אידיוט", הודה, והוסיף בהומור, "יש גבול לכמה פעמים אפשר לשמוע 'המוציא'".

 

 

עם זאת, ראד גילה דרך מקורית להתחבר אל הקהל הצעיר. אחרי 18 שעות רצופות של מסיבות מצווה, החליט ראד להשתולל על רחבת הריקודים באופן פרוע ומוגזם, כמעין פרודיה על האירוע. בני הנוער אהבו את הריקוד המגוחך, והבוס שלו ניצל את הרגע וכינה אותו "דוני דווייב". במהרה הפך "ריקוד החנון" של ראד לאטרקציה מבוקשת, ואף הלקוחות שילמו תוספת כדי שיבצע את המופע הזה במסיבות שלהם.

השחקן ג'ון האם, חברו הקרוב של ראד מאז נעוריהם במיזורי, סיפר בעבר שגם הוא היה מקנא בג'וב הרווחי הזה. הוא אפילו נזכר בפעם שבה הוא ופרשן הספורט ג'ו באק אספו את ראד מאחת המסיבות – אירוע שאורחת המזל אפילו לא ידעה ששלושת הכוכבים העתידיים נכחו בו.

בסרטונים ביתיים שהופצו מהתקופה, נראה ראד כשהוא לבוש ז'קט צהוב מהודר מעל חולצה עם עיצוב מסולסל , רוקד עם בני הנוער, עוזר להם לכבות נרות ("אלה נרות טריק! הם לא נכבים!", הוא התלוצץ) ואף מאפשר להם לרמות במשחק הלימבו.