חוקרים מזהירים: מי השתייה בקליפורניה לא בטוחים כפי שנראה

מחקר חדש מצביע על כך שמי השתייה באזורים מסוימים בקליפורניה מכילים רמות של ארסן שעשויות להזיק לבריאות – גם כשהן עומדות בתקן הפדרלי. ארסן הוא יסוד רעיל שמקורו בטבע, ונמצא לעיתים באופן טבעי במי תהום. אף שמדובר בחומר שמותר בריכוזים מסוימים, מחקרים עדכניים מראים שגם חשיפה לרמות נמוכות שלו עלולה לגרום לנזקים קשים, במיוחד לעוברים.

המחקר, שנערך על ידי אוניברסיטת קולומביה, מצא כי באזורים רבים במדינה ריכוז הארסן במים חצה את רף 5 מיקרוגרם לליטר – מחצית מהרף המקסימלי שמותר כיום על פי הסוכנות האמריקאית להגנת הסביבה (EPA), העומד על 10 מיקרוגרם לליטר. החוקרים מצאו כי גם חשיפה לרמות הנמוכות מאלה גורמת לסיכוי מוגבר ללידות מוקדמות, תינוקות עם משקל נמוך, או קטנים לגיל ההיריון שלהם.

ממצאים נוספים קושרים בין חשיפה ממושכת לארסן לבין עלייה בסיכון לסוכרת מסוג 2, מחלות לב ואף סרטן. לפי ה-EPA, היעד האידיאלי הוא ריכוז של אפס, אך בשל מגבלות טכנולוגיות ועלויות, הרף החוקי נקבע על בסיס איזון בין בריאות הציבור ליכולת היישום של הרשויות המקומיות.

 

צילום: AP

 

בקליפורניה הבהירו כי המדינה כבר מחזיקה בתקני מים מחמירים יותר מהממוצע הפדרלי. "למדינה יש 25 תקני מזהמים שמחמירים יותר מהתקן הפדרלי, ועוד 14 תקנים שאין להם מקבילה ברמה הארצית", נמסר ממועצת המים של המדינה. "המחקר החדש רק מחזק את מה שכבר ידענו – יש לעדכן את הרף החוקי כך שיהיה בטוח יותר, במיוחד עבור התפתחות תינוקות".

דו"חות איכות מים שפורסמו השנה מראים כי במחוז סקרמנטו, למשל, נמצאו רמות ארסן של עד 11 מיקרוגרם לליטר באזור East Walnut Grove – מעל הרף המותר. באזורים אחרים במחוז, כמו Northgate ו-Southwest Tract, נמצאו רמות של עד 5 מיקרוגרם לליטר. מעיריית סקרמנטו נמסר כי "מי השתייה בעיר עומדים או עולים על כל התקנים, ואנו תומכים בגישה מדעית מבוססת בעדכון התקנות".

גם בעיר מרסד נאמר כי המים נבדקים באופן שגרתי ונמצאים בתקן. "אנחנו עוקבים אחר יותר מ-250 מזהמים בשנה, ולוקחים אלפי דגימות כדי לוודא את איכות המים," מסר דובר העיר. "איננו יכולים להתייחס לאזורים מחוץ לתחום השיפוט שלנו, אך אנו לוקחים את המחקר החדש ברצינות".

לפי פרופ' פגי אודיי מאוניברסיטת קליפורניה במרסד, מקור הארסן בקליפורניה הוא גיאולוגי: סלעים בהרי סיירה נבדה מכילים מינרלים עשירים בארסן, שעם השנים נסחפו והשתקעו באדמות העמק המרכזי, שם הם עלולים להשתחרר למי התהום. לדבריה, הסכנה קיימת גם בבארות פרטיות, ולא רק במערכות מים ציבוריות. "יש ראיות רבות לכך שגם בבארות פרטיות במדינות כמו מיין, ניו המפשייר וורמונט יש רמות ארסן מדאיגות – ולכן גם הסיכון לבריאות העובר קיים".

חוקרות מדגישות כי יש לבחון מחדש את התקן החוקי הנוכחי. פרופ' מרגרט הרינג אמרה כי "הממצא המרכזי הוא שגם כמויות קטנות של ארסן עלולות להזיק. הורדת הרף ל-5 מיקרוגרם לליטר – כפי שעשו כבר מדינות כמו דנמרק וניו ג'רזי – עשויה להפחית את הסיכון".

עם זאת, אודיי סייגה כי שינוי התקן הוא תהליך ארוך, שלא בהכרח יאפשר לכל ספקי המים לעמוד בו בלי להכביד כלכלית על הצרכנים. "צריך להפנות תקציבים נוספים לאזורים כפריים ומוחלשים, כדי לאפשר בדיקות תקופתיות ושיפור תשתיות", אמרה.

הרינג הוסיפה: "בסופו של דבר, יש גם שיקולים כלכליים. אבל מבחינה בריאותית, ברור שצריך להעריך מחדש לא רק את הארסן, אלא גם מזהמים נוספים במים שלנו".