האנטישמיות עברה לרשת: המאבק הפרו פלסטיני ירד בקמפוסים אבל האיומים הדיגיטליים מתגברים

בפרדוקס מטריד שמעיד על המורכבות של המאבק באנטישמיות בעידן הדיגיטלי, מספר התקריות האנטישמיות הפיזיות בקמפוסים האמריקניים ירד בחדות בשנה האחרונה, אך במקביל חל עליה דרמטית במקרי הטרדה ובריונות ברשתות החברתיות נגד סטודנטים יהודים. כך עולה מהדו"ח השנתי של ארגון הילל הבינלאומי שפורסם השבוע.

נתוני הדו"ח מציגים תמונה מורכבת של המצב בקמפוסים האמריקניים מאז התקפת ה-7 באוקטובר של חמאס ופרוץ המלחמה בעזה. מחד גיסא, הם מעידים על יעילותם של צעדי האכיפה החדשים שנקטו האוניברסיטאות, ומאידך גיסא הם חושפים איך השנאה מוצאת דרכים חדשות להתבטא.

נתונים מעורבים אך מטרידים

על פי הדו"ח, מספר התקיפות האנטישמיות ופעולות הוונדליזם בקמפוסים ירד באופן משמעותי בשנת הלימודים האחרונה. גם מחנות המחאה הפרו-פלסטיניים שעוררו פחד רב בקרב סטודנטים יהודים בתחילת 2024 כמעט נעלמו, עם רק תשעה מחנות שהוקמו בשנת הלימודים האחרונה.

עם זאת, מספר התקריות האנטישמיות הכולל בקמפוסים עדיין עלה, עקב עלייה בהטרדות מקוונות ובריונות שמדווחת על ידי סטודנטים יהודים.

"מה שראינו בשנה שעברה הוא שהיה עונש על אנטישמיות באוניברסיטאות רבות, ומה שזה עשה זה שזה לקח הרבה מהתקריות האלה שהיו קורות בקמפוס, והעביר אותן לאונליין", אמר ג'ון פאלק, סמנכ"ל הילל לענייני מעורבות בישראל ומאבק באנטישמיות.

מעבר למרחב הדיגיטלי

המגמה משקפת התפתחות רחבה יותר באופן שבו ביטויי שנאה מתבטאים בעידן המודרני. כאשר האוניברסיטאות מחמירות באכיפה בשטח הפיזי, הביטויים האנטישמיים נודדים למרחב הווירטואלי, שבו הפיקוח קשה יותר וההשלכות לכאורה פחות מיידיות.

אדם להמן, נשיא ומנכ"ל הילל הבינלאומי, רואה בשינויים שחלו סימן חיובי. "במהלך השנה האחרונה, אוניברסיטאות רבות ביצעו שינויים משמעותיים כדי להבהיר ולאכוף טוב יותר את המדיניות וקודי ההתנהגות שלהן, בתמיכת העבודה שלנו איתן להשגת השיפורים האלה", אמר בהצהרה. "כאשר אוניברסיטאות מתקוממות ואוכפות את הכללים שלהן, סטודנטים יהודים וכל הסטודנטים נהנים מסביבת קמפוס בטוחה ומכילה יותר".

 

למרות הירידה בתקריות מסוימות, התמונה הכוללת נותרת דרמטית בהשוואה לתקופה שלפני ה-7 באוקטובר. בשנה שעברה, הארגון תיעד 2,334 תקריות אנטישמיות בקמפוסים - עלייה של יותר מ-500 תקריות בהשוואה לשנת הלימודים 2023-2024, שבה נרשמו 1,853 תקריות. אולם בשנת הלימודים 2022-2023, הילל תיעד רק 289 תקריות אנטישמיות.

 

המספרים מספרים סיפור

למרות הירידה בתקריות מסוימות, התמונה הכוללת נותרת דרמטית בהשוואה לתקופה שלפני ה-7 באוקטובר. בשנה שעברה, הארגון תיעד 2,334 תקריות אנטישמיות בקמפוסים - עלייה של יותר מ-500 תקריות בהשוואה לשנת הלימודים 2023-2024, שבה נרשמו 1,853 תקריות. אולם בשנת הלימודים 2022-2023, הילל תיעד רק 289 תקריות אנטישמיות.

הארגון אוסף נתונים על תקריות של הטרדה אנטישמית, וונדליזם, תקיפה ודברי שנאה, כמו גם תקריות שמתגלות ברשתות החברתיות, במיילים, במאמרים ובפרסומים.

מתודולוגיה מורכבת

כדי לאסוף את הנתונים, הילל עורך השוואה בין פורטלי דיווח על הטיה של מכללות ואוניברסיטאות, דיווחים של סטודנטים, הקו המשפטי לאנטישמיות בקמפוסים, ו-ReportCampusHate.org - פרויקט משותף של הילל, ליגת ההגנה נגד השמצה ורשת הקהילה הבטוחה.

"אני דואג עמוקות שכל תקרית תיספר", אמר פאלק. "אני חושב שזה מה שהעם היהודי עושה במשך מאות שנים. אכפת לנו מספירה, ואנחנו רוצים לספור נכון, וזה מה שאנחנו עושים כל יום".

המורכבות של הגדרת אנטישמיות

בתקופה שבה הקמפוסים סועים ממתחים בנוגע למלחמה ישראל-חמאס בעזה, חלק מהתקריות שהילל ספר כאנטישמיות משקפות את המורכבויות המתמשכות סביב קביעת איזה סוגי ביקורת על ישראל מהווים אנטישמיות.

הארגון אמר שתקריות של מאמרים ופרסומים אנטישמיים עלו ב-50% מאז שנת הלימודים 2023-2024, עלו מ-40 ל-61 תקריות. הוא הציע כדוגמאות מאמר ב-Mondoweiss, פרסום מקוון שמאלני, של סטודנט תואר שני מאוניברסיטת UC Davis שדגל בחרם על תוכנית חילופין עם אוניברסיטה ישראלית.

השפעת אירועים חיצוניים

נתוני הילל מכסים תקופה שכללה שורה של התקפות על קבוצות ומנהיגים יהודים, כולל הירי על הבית של המושל היהודי של פנסילבניה ג'וש שפירו באפריל, הרצח של שני עובדי השגרירות הישראלית בוושינגטון במאי, ובקבוקי המולוטוב על קבוצה שהפגינה לשחרור החטופים הישראליים בעזה בחודש שעבר.

יום אחרי כל תקיפה, אמר פאלק, הילל תיעד "קפיצה" בתקריות אנטישמיות בקמפוסים.

"למחרת, היינו רואים קפיצה, גם כשמדובר ברשתות החברתיות וגם כשמדובר בתגמול לסטודנטים", אמר. "אני לא חושב שאנשים באמת מבינים את ההשפעה של תקריות שקורות מחוץ למרחב הקמפוס, ואיך הן יכולות להשפיע על הסביבה בקמפוס".

עידן טראמפ ואתגרים חדשים

הממצאים מגיעים ברגע מורכב עבור המאמצים להילחם באנטישמיות בקמפוסים, כאשר ממשל טראמפ נוטל על עצמו את הנושא בדרכים ששעוררו מחלוקות בין משקיפים יהודים. בעוד שרבים הביעו הקלה על כך שבתי ספר מעודדים - ובמקרים מסוימים נכפים עליהם - לאמץ מדיניות לבלימת אנטישמיות, חלקם גם מודאגים מכך שהמאמץ גם פוגע בחופש הביטוי בקמפוסים.

הדו"ח מצביע על מגמה מטרידה: האנטישמיות לא נעלמה, אלא שינתה צורה ומקום. במקום ביטויים פיזיים שניתן לראות ולטפל בהם, היא עוברת למרחב הדיגיטלי שבו הטיפול בה מורכב יותר ולעיתים קרובות פחות יעיל.

זהו אתגר שמשקף את המציאות הרחבה יותר של העידן הדיגיטלי, שבו הגבולות בין המרחב הפיזי לווירטואלי מטושטשים, והדרכים למאבק בשנאה צריכות להתאים עצמן למציאות חדשה זו.