אתם מתייחסים אלינו כאל אויבים: השגריר האמריקני מאיים להזהיר נוצרים מפני נסיעה לישראל

סכסוך דיפלומטי חריף פרץ בין השגריר האמריקני בישראל מייק האקבי לבין משרד הפנים הישראלי, כאשר השגריר איים להזהיר נוצרים אמריקאים מפני נסיעה לישראל אם לא ייפתר הטיפול העוין כלפי קבוצות נוצריות המבקשות להאריך ויזות.

במכתב חריף שנשלח ביום רביעי ודלף לתקשורת הישראלית, האשים האקבי את משרד הפנים בחסימה שרירותית של חידושי ויזות עבור אנשי דת אוונגליסטים ועובדי חינוך - חלקם, כפי שציין, מזרמים דתיים הנוכחים באזור עוד לפני הקמת המדינה ב-1948.

"המצב החמיר בפועל"

השגריר, שהוא כומר ובולט בתנועה הנוצרית-ציונית, אמר במכתב שלמרות פגישה שנראתה פרודוקטיבית עם משרד הפנים, המצב מאז "החמיר בפועל".

"אנחנו מרגישים שמתייחסים אלינו כאל אויבים," כתב האקבי במכתב שהודלף לתקשורת הישראלית ופורסם בטיימס אוף ישראל. "זה יהיה מאוד מצער אם השגרירות שלנו תכריז פומבית ברחבי ארצות הברית שמדינת ישראל כבר לא מקבלת בברכה ארגונים נוצריים."

המכתב המשיך: "נהיה מחויבים עוד יותר להזהיר נוצרים באמריקה שהתרומות הנדיבות שלהם לארגונים לקידום רצון טוב בישראל נתקלות בעוינות ושתיירים צריכים לשקול מחדש נסיעה עד שהמצב הזה ייפתר בבהירות."

תגובה מזועזעת ממשרד הפנים

יום לאחר מכן, השר לשעבר משה ארבל השיב במכתב שהושג על ידי טיימס אוף ישראל, הגן על התנהלות משרדו והביע הפתעה מההפצה הרחבה של תלונותיו של האקבי, שהועברו לבכירי ישראל, כולל ראש הממשלה בנימין נתניהו והנשיא יצחק הרצוג.

"הופתעתי במיוחד מהאופן שבו הועלו דאגותיך," כתב ארבל. "כל בקשה שהתקבלה במשרדי טופלה עד כה במהירות... לדעתי, דרך פעולה זו חורגת מנורמות העבודה המקובלות."

 

"אנחנו מרגישים שמתייחסים אלינו כאל אויבים," כתב האקבי במכתב שהודלף לתקשורת הישראלית. "זה יהיה מאוד מצער אם השגרירות שלנו תכריז פומבית ברחבי ארצות הברית שמדינת ישראל כבר לא מקבלת בברכה ארגונים נוצריים."

 

איום על יחסים אסטרטגיים

העימות עלול לערער את אחת הקבוצות הפוליטיות והפילנתרופיות החשובות ביותר התומכות בישראל בארצות הברית: נוצרים אוונגליסטים. בעשורים האחרונים, תרומותיהם עזרו לממן פרויקטי התיישבות, שירותים חברתיים ויוזמות ביטחון.

הסכסוך מגיע גם בזמן של תיאום אמריקני-ישראלי הדוק בנושאי הגנה, כאשר האקבי מתייחס למבצע צבאי משותף נגד איראן. "בוודאי זה לא הקשר שמדינת ישראל רוצה עם השותף והחבר הטוב ביותר שלה על פני כדור הארץ," כתב.

שינוי מדיניות שרירותי

הוויכוח מתמקד בשינוי מדיניות במשרד הפנים, שלפי האקבי, כבר לא מכבד את המלצות משרד הדתות למתן ויזות לאנשי דת המבקשים לנהל פעילות דתית במדינה. במקום זאת, קבוצות אוונגליסטיות חייבות כעת לעבור בדיקה נרחבת, כולל מילוי שאלונים על אמונותיהן, נכסיהן ופעילותן, לפני אישור לויזות עובדים דתיים מסוג A3.

"זה כולל ארגונים היסטוריים רבים כמו האמנה הבפטיסטית של ישראל, הברית המיסיונרית הנוצרית, אסמבליס אוף גוד," כתב האקבי. "למיטב ידיעתי, אף אחד מהם לא קיבל ויזות חדשות מאז תחילת השנה, כי כולם 'נמצאים בחקירה'."

רקע פוליטי מורכב

לא ברור מה גרם לשינוי ביחס, כאשר אף אחד מהמכתבים לא מציין סיבה. טיימס אוף ישראל ציטט עובד אלמוני של ארגון נוצרי-ציוני שהציע שפקידים ישראליים הקשיחו את תהליך הבדיקה בגלל "חששות מאנטישמיות מוסתרת או מפעילות פרוזליטית."

ארבל הוא פוליטיקאי חרדי שמפלגתו הכריזה השבוע שהיא עוזבת את ממשלת נתניהו במחאה על הצעה להתחיל לגייס גברים חרדים לצבא, ולסיים את הפטור הוותיק שלהם. כחלק מעזיבת המפלגה, ארבל יתפטר בקרוב מתפקידו.

הקשר לתקיפת הכנסייה בעזה

הלהט הדיפלומטי על ויזות נוצריות עלה בקנה אחד עם תקיפה ישראלית שפגעה בכנסייה הקתולית היחידה בעזה, והרגה שלושה אנשים ופצעה כמה אחרים, לפי הפטריארכיה הלטינית של ירושלים. התקרית, שזכתה לגינוי בינלאומי והאשמות שישראל מכוונת לנוצרים, הביאה לביטוי "צער עמוק" מהממשלה הישראלית. נתניהו הוציא התנצלות פומבית לאחר שהנשיא טראמפ העלה את הנושא איתו באופן אישי.

תקדים מדאיג

זו לא הפעם הראשונה שמשרד הפנים נתקל בביקורת על יחסו למועמדי ויזות נוצריות. ב-2023, לאחר תלונות דומות מקבוצות אוונגליסטיות, המשרד הוציא התנצלות פומבית והתחייב לחדש עיבוד ויזות לאנשי דת לאחר הקפאה של חודשים. באותו זמן, פקידים ייחסו את העיכובים לצבר בירוקרטי ותקשורת לקויה, אבל מנהיגים נוצריים רבים ראו בכך חלק מדפוס חוזר של התעלמות.

האקבי הזהיר שאלא אם התהליך יהפוך לשקף עשרות שנים של תקדים, ארצות הברית עלולה לשקול צעדי גמול, כולל הגבלת גישת ויזות לאזרחים ישראליים המבקשים להיכנס לארצות הברית.

משמעות רחבה יותר

הסכסוך מעלה שאלות על עתיד הקשר המורכב בין ישראל לקהילה הנוצרית האמריקנית, שהפכה לאחד מתומכיה הנלהבים ביותר של ישראל בזירה הפוליטית האמריקנית. במצב שבו ישראל זקוקה לכל התמיכה שהיא יכולה לקבל בזירה הבינלאומית, סכסוך עם בעל ברית כה חשוב עלול להיות בעל השלכות רחבות הטווח.