מיליוני עכברושים תוקפים את תעשיית השקדים בקליפורניה: מעולם לא ראינו דבר כזה

תעשיית השקדים בקליפורניה, בשווי 4.7 מיליארד דולר, נתונה למתקפה חסרת תקדים של מיליוני עכברושים שפלשו למטעים ברחבי עמק סן חואקין. רוג'ר בולדווין, מומחה למכרסמים מאוניברסיטת קליפורניה דייוויס (UC Davis), שב־17 שנות עבודתו קיבל בדרך כלל פחות מפנייה אחת לשנה בנושא עכברושים, מוצא את עצמו כעת מוצף בעשרות בקשות מחקלאים, עיתונאים ואחרים המבקשים את מומחיותו.

הפלישה המפתיעה
ההתפרצות, שהחלה בסתיו שעבר, תפסה את המגדלים לא מוכנים, והם עדיין מנסים להבין כיצד לבלום את המתקפה. לפי ניוזלטר של מועצת השקדים של קליפורניה (Almond Board of California), הנגיעות באזורי עמק סן חואקין – אחד מאזורי החקלאות המרכזיים בעולם – השפיעה על יותר מ־100,000 דונם והסבה נזקים לציוד וליבולים בהיקף שבין 109 ל־311 מיליון דולר במהלך השנה החולפת. "הבעיה עברה מרמה נמוכה מאוד להיות הנושא מספר 1 שטיפלתי בו ב־17 השנים שלי באוניברסיטה", אמר בולדווין. "יש פניות על הדברת עכברושים, בקשות לראיונות ולהרצאות, ואפילו הצעות לכתוב מאמרים בנושא."

 

רוב הנזק נגרם מכירסום ציוד השקיה – קווי טפטוף, ממטרות ואף חוטי חשמל המפעילים משאבות מים – ולעיתים אף נגרמות שריפות. בנוסף, העכברושים אוכלים שקדים וכורתים קליפה, מה שמחליש את העצים ופוגע בחוסנם. "הנזק למערכות ההשקיה, לציוד ולתשתיות אחרות במטעים לרוב גדול יותר מהפסד היבול הישיר", נכתב בניוזלטר של מועצת השקדים

 

השלכות כלכליות כבדות
השלכות המצב עלולות להיות חמורות אם לא יימצא פתרון. קליפורניה מגדלת 100% מהשקדים המיוצרים מסחרית בארה"ב – בעיקר בעמק המרכזי – ומייצגת למעלה מ־75% מהייצור העולמי. כ־70% מהתפוקה מיוצאים ליותר ממאה מדינות, כשהודו היא הלקוחה העיקרית.

שלושה גורמים מובילים

אין עדיין הסבר חד־משמעי מדוע אוכלוסיות עכברושים, שבעבר היו אתגר משמעותי יותר במטעי הדרים, עברו בבת אחת לתקוף עצי אגוזים. בולדווין ואחרים מצביעים על שלושה גורמים מרכזיים:

1. יותר מחצי מיליון דונם של קרקע חקלאית בקליפורניה לא נזרעו כבר חמש שנים בשל בצורת ממושכת ומחסור במים – וגם לא בוצעו בהם פעולות הדברה.

2. הבצורת הסתיימה בחורף 2022/23, ותקופה של לפחות שלוש שנים עם משקעים בממוצע הביאה לצמחייה שופעת ולשפע מקורות מזון לחיות בר.

3. הגבלות מדינת קליפורניה על שימוש בחומרי הדברה צמצמו את סל הכלים הזמין למגדלים.

לצד העכברושים, נרשמים נזקים גם מסנאים, עכברי שדה ומכרסמים נוספים – אך העכברושים הם ההרסניים ביותר. בולדווין ציין כי הגיעו אליו דיווחים על חקלאים שהוציאו מאות ואף אלפי דולרים לדונם על הדברה בשנה האחרונה. "ברמות כאלה, זה קיצוני," אמר. "זו עלות משמעותית מאוד."

נזק כבד למערכות ההשקיה
רוב הנזק נגרם מכירסום ציוד השקיה – קווי טפטוף, ממטרות ואף חוטי חשמל המפעילים משאבות מים – ולעיתים אף נגרמות שריפות. בנוסף, העכברושים אוכלים שקדים וכורתים קליפה, מה שמחליש את העצים ופוגע בחוסנם. "הנזק למערכות ההשקיה, לציוד ולתשתיות אחרות במטעים לרוב גדול יותר מהפסד היבול הישיר", נכתב בניוזלטר של מועצת השקדים.

המועצה הביאה דוגמאות: מגדל אחד נאלץ להחליף מערכת טפטוף בעלות של 20,000 דולר; אחר איבד 50% מהיבול עקב העכברושים – אף שהשמיד 50–100 מהם ביום.

מאמצי בקרה מגוונים
לפי המועצה, העכברושים הרחיבו את תפוצתם כשהם נעים לאורך נתיבי מים כמו תעלות השקיה, וחופרים מחילות מתחת לעצי האגוזים במקום לקנן בהם – מה שמקשה על איתורם ובלימתם. מגוון אמצעי בקרה נמצא בשימוש: תחנות פיתיון, מלכודות קפיץ ותיבות קינון לינשופים (המעודדות טורפים טבעיים של המכרסמים). עם זאת, חקלאים טוענים שהכלים יקרים ואינם מספקים מענה מלא למגפה בקנה מידה כזה.

תיבות הינשופים מבטיחות, אמר רוג'ר איסום, נשיא ומנכ"ל איגוד עצי האגוזים המערביים, אולם מוקדם לקבוע עד כמה יצליחו המגדלים לצמצם את הנזק לקראת מה שצפוי להיות הקציר השני בגודלו שנרשם. "מעולם לא ראינו דבר כזה," אמר איסום על פלישת העכברושים. "יש מגדלים שאיבדו יותר ממחצית היבול שלהם. נדע רק כשהתוצרת תגיע אם זה נבע ממזג האוויר או מנזקי עכברושים. ברור שזה פגע במטעים. נקווה שנקדים תרופה למכה ונמנע מהעניין להפוך לבעיה אדירה."