חזירים כחולים ורעילים פלשו לקליפורניה: אזהרה מפני כחול אוכמניות

תופעה חריגה ומדאיגה מזעזעת את קליפורניה: חזירי פרא שחלקיהם הפנימיים – השרירים והשומן – הפכו לכחולים זרחניים כתוצאה מאכילת רעל להדברת מכרסמים. הרשויות מזהירות מפני צריכת הבשר הרעיל ומפני התפשטות הזיהום בשרשרת המזון.

התופעה התגלתה לפני כמה חודשים על ידי ציידים במחוז מונטריי, שגילו חזירי פרא שאיבריהם הפנימיים קיבלו צבע כחול זרחני במקום הצבע הורוד או הלבן הרגיל. "אני לא מתכוון לקצת כחול," הסביר דן ברטון, בעל חברה לפיקוח על אוכלוסיות חיות בר מזיקות, שלכד והמית את החזירים הפולשים. "אני מתכוון לכחול ניאון, כחול אוכמניות."

ברטון, שדיווח על "תצפיות מרובות" בחזירי פרא שנלכדו, חשד מיד שמקור הגוון הוא בצבע שבו מסמנים פיתיונות רעל נגד מכרסמים, כדי להזהיר בני אדם. הוא שלח דגימת בשר למחלקת הדגה וחיות הבר של קליפורניה, שאיששה את חשדותיו ופרסמה בסוף יולי אזהרה רשמית לציידים.

הרעל שגרם לתופעה הוא דיפסינון (Diphacinone), נוגד קרישה הפוגע בפעילות ויטמין K. החומר נמצא בשימוש נרחב על ידי חקלאים וחברות חקלאיות כקוטל מכרסמים פופולרי, וגם בקנדה. עקב ההרעלה בנוגד הקרישה מופיעים דימומים פנימיים שמובילים בסופו של דבר למוות.

"חיות בר עלולות להיחשף לקוטלי מכרסמים או על ידי אכילת פיתיון מורעל או על ידי טריפת חיות אחרות שנחשפו לרעל," מסבירה המחלקה. "פיתיונות קוטלי מכרסמים מכילים לעיתים קרובות צבע זיהוי. שריר או שומן בצבע כחול עשויים להיות סימן לכך שבשר ציד זוהם, אף שהצביעה לא תמיד נוכחת."

 

התופעה התגלתה לפני כמה חודשים על ידי ציידים במחוז מונטריי, שגילו חזירי פרא שאיבריהם הפנימיים קיבלו צבע כחול זרחני במקום הצבע הורוד או הלבן הרגיל. "אני לא מתכוון לקצת כחול," הסביר דן ברטון, בעל חברה לפיקוח על אוכלוסיות חיות בר מזיקות, שלכד והמית את החזירים הפולשים. "אני מתכוון לכחול ניאון, כחול אוכמניות."

 

חזירי הפרא הכחולים, שאינם מודעים לכך שהצבע מסמן רעל, אכלו בהנאה פיתיונות שיועדו לסנאים. הצבע התפשט בגופם וצבע את איבריהם הפנימיים, והרעל הצטבר ברקמותיהם. למזלם, כיוון שהפיתיונות הכילו כמות קטנה של דיפסינון שנועדה להרוג מכרסם קטן, ריכוז הרעל בגופם לא הגיע לרמה המסוגלת להרוג חזיר במשקל כ-90 ק"ג.

מחקרים מראים שהתופעה רחבה בהרבה ממה שנראה לעין. כבר ב-2018 דווח על מקרים קודמים של חשיפה לנוגדי קרישה ושל "חזירים כחולים". לפי אחד המחקרים, רעלים כאלו נמצאו בדגימות כבד של 10 מתוך 12 דובים שחורים, ושל 10 מתוך 120 חזירי פרא שנבדקו.

הנתונים הרחבים יותר מדאיגים במיוחד: דוח מ-2018 ציין כי דיפסינון נמצא אצל כמעט 60% מ-64 הפומות שנבדקו ב-2015 וב-2016. המשמעות היא שהרעל מתפשט בשרשרת המזון ומסכן מגוון רחב של חיות בר – ובסופו של דבר גם בני אדם.

הרעלים מגיעים לבעלי חיים, כולל לבני אדם, אם אכלו ישירות פיתיונות מורעלים או אם אכלו חיות שהורעלו. רקמות של חזירי פרא וחיות אחרות שנחשפו לרעלים לא תמיד נצבעות בכחול, ולכן גם בשר שנראה "רגיל" עלול להיות רעיל – בעיקר הכבד.

מחקר מ-2011 גילה כי בישול בשר מזוהם ברעל כמעט שאינו מפחית את ריכוזי החומר. הציבור מוזהר שלא לצרוך בשר שחשוד כנגוע בקוטלי מכרסמים ולדווח לרשויות על ממצאים חדשים.

"המחלקה לדגה וחיות בר של קליפורניה קוראת לציידים להיזהר תמיד בעת קציר חיות ציד ולהיות מודעים לסיכונים," נמסר בהודעה רשמית.

לפיכך, מומלץ להימנע מצריכת חזירי פרא או חזירי בר מאזורים שבהם נעשה שימוש בקוטלי מכרסמים. גם בישול לא מפחית את הסכנה ואינו מגן מהרעלה חמורה.

כדי להגן על חיות הבר ולצמצם את התפשטות הרעל בשרשרת המזון, בשנת 2024 הגבילה מדינת קליפורניה את השימוש בדיפסינון, אך לא אסרה אותו לחלוטין. החומר, כמו קוטלי מכרסמים אחרים, עדיין נמצא בשימוש נרחב וממשיך להגיע לגופם של בעלי חיים רבים, שנפגעים ולעיתים מתים מהרעלה.

המקרה ממחיש כיצד פעילות אנושית שנועדה לפתור בעיה אחת – הדברת מזיקים – יוצרת בעיה חמורה במערכת האקולוגית. הרעלים משתלבים בשרשרת המזון ומשפיעים על מגוון מינים – מדובים ופומות ועד חזירי פרא – ובסופו של דבר גם על בני אדם.

מומחים מדגישים כי מדובר באזהרה ברורה מפני שימוש בלתי מבוקר בקוטלי מכרסמים, ללא התחשבות בהשלכות הסביבתיות. התופעה של "חזירים כחולים" בקליפורניה מדגישה את הצורך לפתח שיטות הדברה בטוחות יותר לסביבה ולחיות הבר.

הרשויות ממשיכות לחקור את היקף התופעה וקוראות לציבור להתייחס בזהירות לכל בשר ציד שעלול להיות מזוהם. המסר חד וברור: חזירים כחולים אולי נראים מסקרנים, אך הם מהווים סכנה ממשית לבריאות הציבור ולמערכת האקולוגית.