הביקורת גוברת: שיעור הרפובליקנים התומכים בפרישה מהאו"ם זינק כמעט פי שניים

יותר משליש מהרפובליקנים בארצות הברית סבורים כי על המדינה לפרוש מארגון האומות המאוחדות - כמעט פי שניים מהנתון שנמדד לפני שני עשורים. כך עולה מסקר חדש של מכון גאלופ שפורסם בספטמבר, ומעיד על מגמה מובהקת של הקצנת עמדות במפלגה, לצד התכנסות בקו שמוביל הנשיא דונלד טראמפ במסגרת מדיניותו "אמריקה תחילה".

הסקר מלמד כי 36 אחוז מהרפובליקנים תומכים בפרישה מלאה מהאו"ם, לעומת 19 אחוז בלבד בשנת 2005. הנתון הזה משקף שינוי משמעותי בתוך שני עשורים בלבד, אף על פי שעדיין קיימת תמיכה רחבה יחסית בהישארות – 63 אחוז מהרפובליקנים סבורים כי יש להמשיך את החברות. בכלל הציבור האמריקני, 79 אחוז תומכים בהמשך חברות בארגון, אולם מאחורי נתון זה מסתתר פער מפלגתי חריף בין ימין לשמאל.

השינוי מתבטא גם בסוגיית המימון. שבעה מתוך עשרה רפובליקנים רוצים כיום להפחית את מימון ארצות הברית לאו"ם, לעומת פחות ממחצית שהחזיקו בעמדה זו בשנת 2003. מנגד, בקרב הדמוקרטים חלה עלייה ניכרת בתמיכה בהגדלת התקציבים – 52 אחוז כיום לעומת 19 אחוז בלבד לפני עשרים שנה. התמונה מצביעה על היפוך מגמות ברור: בעוד הרפובליקנים התרחקו מהאו"ם, הדמוקרטים הפכו לתומכים גדולים יותר בחיזוקו.

 

הנשיא דונלד טראמפ בנאום באומות המאוחדות

 

גם שביעות הרצון מתפקוד הארגון מעוררת פערים חדים. רק שליש מהאמריקנים סבורים כי האו"ם עושה עבודה טובה בהתמודדות עם בעיות עולמיות, בעוד כ־63 אחוז מעריכים אותו ככושל. הביקורת חריפה במיוחד בקרב רפובליקנים: שלושה רבעים מהם העניקו לארגון ציון שלילי ורק חמישית העניקו לו ציון חיובי. אצל עצמאיים, הנתונים מאוזנים יותר – רובם בעד המשך החברות והמימון, אך גם הם נוטים להטיל ספק ביעילותו של הארגון.

הנתונים מצטרפים לשורת צעדים שנקט טראמפ בשנים האחרונות, אשר מייצבים את מדיניות החוץ האמריקנית על בסיס לאומיות ברורה. בפברואר חתם הנשיא על צו נשיאותי לנסיגה מהמועצה לזכויות אדם של האו"ם, בצעד שנלוותה אליו גם הודעה על עצירת מימון עתידי לסוכנות אונר"א, האחראית על מתן סיוע הומניטרי לפלסטינים. ביולי הרחיבה הממשל את המהלך כאשר הודיע על פרישה מארגון אונסק"ו, לאחר בחינה מחודשת של מעורבות אמריקנית בו.

באותו חודש, דוברת סגנית הבית הלבן, אנה קלי, הסבירה את המהלך: "הנשיא טראמפ החליט לפרוש מאונסק"ו – גוף שתומך בסיבות תרבותיות וחברתיות מפלגות ו'ווק' שאינן תואמות את המדיניות השפויה שבה האמריקנים בחרו בנובמבר. הנשיא הזה תמיד ישים את אמריקה תחילה, ויוודא שחברותנו בכל ארגון בינלאומי תשרת את האינטרסים הלאומיים שלנו".

בסקר של גאלופ הובהר כי מגמות אלה אינן מוגבלות לצעד מסוים בלבד, אלא משקפות שינוי עומק. בעוד שבתחילת שנות האלפיים חלק גדול יותר מהרפובליקנים נטו לתמוך במימון ובשיתוף פעולה בינלאומי, כיום עיקר התמיכה בהמשך מעורבותה של ארצות הברית מגיעה מהמחנה הדמוקרטי. עבור עצמאיים, עמדתם נותרה באמצע – תמיכה בחברות ובמימון, לצד חוסר שביעות רצון מתפקוד האו"ם.

למרות העלייה ברצון לפרוש מהאו"ם בקרב מצביעי המפלגה הרפובליקנית, פרישה כוללת אינה נראית סבירה בשלב זה. עם זאת, המגמות שנחשפו בסקר עשויות להשפיע על השיח הפוליטי בתקופה הקרובה, במיוחד על מסרים שיושמעו לקראת בחירות האמצע של 2026.