אמזון ומיקרוסופט בסכנה: קליפורניה תיפגע ראשונה מהאגרה החדשה על ויזות H-1B

הנשיא דונלד טראמפ הודיע על הטלת אגרה בסך 100 אלף דולר על כל בקשה לויזת H-1B לעובדים מיומנים. המדיניות החדשה צפויה לפגוע באופן ניכר בענקיות הטכנולוגיה האמריקאיות, ובראשן אמזון ומיקרוסופט, המסתמכות על עשרות אלפי עובדים זרים מקצועיים.

לפי נתוני שירותי האזרחות וההגירה של ארצות הברית, אמזון הובילה בשנת הכספים 2025 עם 14,667 עובדים בעלי ויזת H-1B. אחריה ניצבות טאטא קונסלטינג סרביסיז עם 5,586 עובדים, מיקרוסופט עם 5,189, מטא עם 5,123 ואפל עם 4,202.

גם גוגל (4,186 עובדים), קוגניזנט טכנולוג'י (3,681), דלויט קונסלטינג (3,180), ג'יי.פי. מורגן צ'ייס (2,440) וולמארט (2,390) מדורגות גבוה ברשימה. הנתונים ממחישים את התלות העצומה של החברות הגדולות בעובדים זרים מיומנים.

הדומיננטיות ההודית

עובדים מהודו מהווים את עמוד השדרה של תוכנית ה־H-1B. בשנת הכספים 2024, 71% מהבקשות המאושרות לויזה הוגשו על ידי אזרחים הודים – 283,755 עובדים. עובדים מסין היוו כמעט 12% (46,722), בעוד שאר המדינות תרמו נתח קטן בהרבה: הפיליפינים (5,258), קנדה (4,227) ושאר העולם (46,527).

השינוי הדמוגרפי בעשור האחרון בולט – עובדים מהודו הפכו לקבוצה הדומיננטית ביותר בתוכנית, מה שהופך את המדיניות החדשה לרגישה במיוחד ביחסי העבודה בין שתי המדינות.

 

קליפורניה מובילה במספר הויזות המאושרות – למעלה מ־60 אלף בשנת הכספים הנוכחית – פי שניים מטקסס, המדורגת שנייה עם 27 אלף. 

 

מגבלות התוכנית

ארצות הברית מגבילה את מספר הויזות החדשות ל־85 אלף בשנה – חלק זעיר מכוח העבודה הכולל במדינה המונה כ־171 מיליון עובדים. עם זאת, אוניברסיטאות וארגונים ללא מטרות רווח פטורים מהמכסה.

בשנת הכספים 2024 הונפקו כמעט 400 אלף ויזות H-1B, רובן להארכות שהייה או להחלפת מקום עבודה. הויזות תקפות לרוב לשלוש שנים ומיועדות לעובדים בעלי תואר ראשון לפחות, כאשר כמעט מחציתם בעלי תואר שני.

פרופיל העובדים

העובדים בתוכנית נוטים להיות צעירים – הגיל הממוצע הוא 34 – וגברים (כ־70%). מרביתם מועסקים בתחומים כמו מחשבים, ייעוץ ניהולי, הנדסה ומחקר מדעי.

כדי להעסיקם, המעסיקים מחויבים להצהיר כי ישלמו שכר זהה לזה שמקבלים עובדים אמריקאים בעלי ניסיון וכישורים דומים. בשנת 2024 עמד השכר החציוני לעובדי H-1B על 120 אלף דולר – כמעט פי שניים מהשכר החציוני של כלל העובדים במשרה מלאה בארצות הברית, שעמד על 62 אלף דולר.

התפלגות גיאוגרפית ותעשייתית

קליפורניה מובילה במספר הויזות המאושרות – למעלה מ־60 אלף בשנת הכספים הנוכחית – פי שניים מטקסס, המדורגת שנייה עם 27 אלף. הנתונים נמדדים לפי כתובת המעסיק הרשומה ולא תמיד לפי מיקום העבודה בפועל.

וירג'יניה מובילה במספר הויזות לנפש, בין היתר בשל נוכחות המטה של אמזון במדינה. בתחום השירותים המקצועיים, המדעיים והטכנולוגיים הועסקו 129,007 עובדי H-1B בשלושת הרבעונים הראשונים של השנה.

השלכות המדיניות החדשה

האגרה בסך 100 אלף דולר על כל בקשה מהווה מחסום משמעותי, במיוחד עבור סטארט־אפים וחברות בינוניות שלא יוכלו לעמוד בעלויות. החברות הגדולות כמו אמזון, מיקרוסופט ומטא יצליחו לספוג את העלות, אך הדבר עלול להוביל לריכוז גדול עוד יותר של כישרונות זרים אצל ענקיות הטכנולוגיה – על חשבון החדשנות בחברות הקטנות.

מעבר לכך, צעד זה עשוי להכביד על היכולת של חברות אמריקאיות להתחרות בשוק הגלובלי. מדינות כמו קנדה ואוסטרליה מציעות מדיניות הגירה ליברלית יותר ומנסות למשוך אליהן עובדים מיומנים, מה שעלול להחליש את יתרונה היחסי של ארצות הברית.

תגובות הענף

ענף הטכנולוגיה טרם הגיב באופן רשמי, אך ההערכות הן שהחברות הגדולות ילחצו על הממשל לבטל או לרכך את המדיניות. התלות הרבה בעובדים זרים בתחומי הפיתוח, ההנדסה ומדעי הנתונים הופכת את המהלך לאיום ממשי על יכולת הצמיחה והחדשנות.

מבט לעתיד

המדיניות החדשה צפויה להיכנס לתוקף בחודשים הקרובים. עד אז ייערכו מאבקי לובי בין החברות הגדולות לבין הממשל. השאלה המרכזית היא האם השוק האמריקאי יוכל להמשיך למשוך כישרונות עולמיים – או שמדיניות זו תגרום להם לנדוד למדינות מתחרות.

אם המדיניות תישאר על כנה, ייתכן שנראה שינוי עמוק במבנה שוק העבודה בענף ההיי־טק: החברות הגדולות ימשיכו לשלוט בכישרונות, בעוד שסטארט־אפים ועסקים קטנים יתקשו להתחרות. ההשפעה על החדשנות, על הכלכלה האמריקאית ועל מעמדה הגלובלי של ארצות הברית תתברר רק בשנים הקרובות