הקרב החוקתי המכריע: טראמפ מבקש מבית המשפט העליון לבטל את עקרון אזרחות הלידה

וושינגטון – ממשל טראמפ פנה ביום שישי לבית המשפט העליון של ארצות הברית בבקשה לבחון את חוקתיות הצו הנשיאותי השנוי במחלוקת המבטל את עקרון אזרחות הלידה. מדובר בפעם השנייה השנה שבה מועלה הנושא בפני השופטים, וזאת על אף יותר ממאה שנות הבנה משפטית שלפיה התיקון ה־14 לחוקה מעניק אזרחות לכל מי שנולד על אדמת ארצות הברית.

בפנייתו טען הממשל כי התפיסה המסורתית של אזרחות הלידה היא "מוטעית" וכי הפכה "נרחבת, עם השלכות הרסניות". ההליך החדש עשוי לקבוע את גורלה של אחת הזכויות היסודיות ביותר בדמוקרטיה האמריקאית.

"החלטות בתי המשפט הפדרליים הנמוכים ביטלו מדיניות קריטית לנשיא ולממשל שלו, ובכך פגעו בביטחון הגבולות שלנו," כתב ד"ר ג'ון זאואר, התובע הכללי ופרקליט הערעורים הבכיר של הממשל. "ההחלטות הללו העניקו, ללא הצדקה חוקית, את פריבילגיית האזרחות האמריקאית למאות אלפים שאינם זכאים לה."

 

המאבק המשפטי הזה צפוי לקבוע לא רק את עתידם של מאות אלפי תינוקות שנולדים מדי שנה בארצות הברית, אלא גם את הדרך שבה המדינה תמשיך להגדיר את עצמה – כארץ של מהגרים או כמי שמגבילה בחדות את שעריה

 

בחודש יוני כבר עסק בית המשפט העליון בסוגיה שקשורה לאזרחות לידה, אולם פסק הדין אז התמקד בעיקר בשאלה פרוצדורלית – עד כמה מוסמכים בתי משפט תחתונים לעכב מדיניות נשיאותית. בפסק הדין ההוא, ברוב של 6–3, הגבילו השופטים את כוחם של בתי המשפט לחסום יוזמות נשיאותיות, אך לא ביטלו אותו לחלוטין.

בעקבות פסק הדין נאלצו מדינות ויחידים שהתנגדו למדיניות של טראמפ להגיש תביעות חדשות, לרבות תביעות ייצוגיות. בתי משפט נוספים ברחבי ארצות הברית המשיכו להוציא צווים זמניים שמנעו את יישום הצו, והערעור הנוכחי מבקש להכריע אחת ולתמיד.

בין המקרים שהובאו בערעור: החלטה של בית משפט לערעורים בסן פרנסיסקו שאישרה פסיקה של שופט מסיאטל, שחסם את מדיניות טראמפ בכל רחבי המדינה, וכן החלטה של שופט בניו המפשייר שאסרה על שלילת אזרחות מילדים שנולדו בארצות הברית להורים ללא מעמד חוקי, במסגרת תביעה ייצוגית שהגיש איגוד החירויות האזרחיות האמריקאי.

"הצו הנשיאותי הזה אינו חוקי, נקודה," אמר קודי וופסי, עורך דין מהאיגוד. "נמשיך להיאבק כדי למנוע מצב שבו אזרחותו של אף תינוק תישלל על ידי צו כל כך אכזרי וחסר היגיון."

הצו, שנחתם על ידי טראמפ ב־20 בינואר תחת הכותרת "הגנה על משמעותה וערכה של האזרחות האמריקאית", קובע כי הממשלה הפדרלית לא תנפיק מסמכים המעידים על אזרחות ארצות הברית לילדים שנולדו במדינה להורים ששהו בה שלא כחוק, או בהיתר זמני בלבד.

הוויכוח סביב הסוגיה אינו חדש. כבר בשנת 1898, שלושה עשורים לאחר אשרור התיקון ה־14, פסק בית המשפט העליון בתיק "ארצות הברית נגד וונג קים ארק" כי אדם שנולד בארצות הברית – במקרה זה בנו של מהגרים סינים – זכאי לאזרחות אמריקאית, למעט חריגים מצומצמים. אולם כעת טוען הממשל כי פסק הדין הובן בצורה שגויה לאורך השנים.

בתי המשפט התחתונים לא קיבלו עד כה את טענות הממשל. ביולי האחרון פסק בית המשפט לערעורים התשיעי, ברוב של 2–1, כי הצו הנשיאותי סותר את החוקה, את תקדים וונג קים ארק, ואת עשרות שנות הפרקטיקה של הרשות המבצעת. "הפרשנות שהממשל מציע לצו הנשיאותי אינה חוקתית," כתב השופט רונלד גולד. "אנחנו מסכימים לחלוטין עם מסקנת בית המשפט המחוזי."

המאבק המשפטי הזה צפוי לקבוע לא רק את עתידם של מאות אלפי תינוקות שנולדים מדי שנה בארצות הברית, אלא גם את הדרך שבה המדינה תמשיך להגדיר את עצמה – כארץ של מהגרים או כמי שמגבילה בחדות את שעריה.