מאחורי הסדר הפיצויים הגבוה בהיסטוריה האמריקאית: תובעים בלוס אנג'לס טוענים שקיבלו מזומנים כדי להצטרף להליך

תחקיר חדש של ה־Los Angeles Times חושף טענות חמורות סביב אחת מתביעות הפיצויים הגדולות בתולדות ארצות הברית: הסדר בסך 4 מיליארד דולר שהעניק פיצויים למי שטענו כי נפגעו מינית במתקני הנוער ובבתי האומנה של מחוז לוס אנג'לס. לפי ממצאי התחקיר, חלק מהתובעים טוענים כי קיבלו תשלום במזומן כדי להצטרף לתביעה - לעיתים על ידי אנשים שניגשו אליהם מחוץ למשרדי הרווחה של המחוז.

עדי ראייה ועשרות מתושבי דרום לוס אנג'לס סיפרו ל־Times כי נתקלו במגייסים שהציעו להם סכומים קטנים, בין 20 ל־200 דולר, בתמורה לכך שיחתמו על מסמכים להגשת תביעה נגד המחוז. לדבריהם, חלק מהמגויסים היו חסרי בית או אנשים שנזקקו לסיוע כספי, ואחרים טענו כי התבקשו להמציא סיפורי תקיפה מינית שלא אירעו.

רוב המקרים שבהם דווח על תשלומים כאלה הוגשו באמצעות משרד עורכי הדין Downtown L.A. Law Group (DTLA), אחד המשרדים המרכזיים בהסדר הפיצויים ההיסטורי. לפי נתוני בית המשפט, כמעט רבע מה־11 אלף התובעים שיוצגו בהסדר יוצגו על ידי DTLA - משרד שהתמחה בעבר בעיקר בתביעות נזקי גוף מתאונות דרכים.

העיתון שוחח עם שבעה אנשים שטענו כי קיבלו כסף כדי לתבוע. מרלון בלאנד, בן 31, סיפר שקיבל 200 דולר - מחציתם מחוץ למשרד הרווחה, והיתרה בצ’ק מהמשרד עצמו לאחר שנפגש עם עורכי הדין. קווין ריצ’רדסון, בן 59, אמר שקיבל 50 דולר, וקוונטביה סמית, בת 38, סיפרה על 200 דולר ששולמו לה לאחר שהוסעה למשרד עורכי הדין. שניים מהמרואיינים הודו כי התבקשו להמציא סיפורי תקיפה כדי להצטרף לתביעה.

DTLA דחתה את כל ההאשמות. בהצהרה שפרסם המשרד נמסר כי הוא "אינו משלם ללקוחות עבור הגשת תביעות, ומתנגד באופן מוחלט לכל פעולה שכזו". המשרד הוסיף כי אם יתגלה שאדם כלשהו הקשור אליו ביצע מעשה כזה – היחסים עמו יופסקו לאלתר. לטענת עורכי הדין, כל מקרה עובר תהליך בדיקה קפדני שמטרתו לוודא את אמיתות הטענות.

 

משרד עורכי הדין, DTLA 

 

עם זאת, החוק בקליפורניה אוסר במפורש על תופעה המכונה capping, שבה גורמים שאינם עורכי דין מגייסים לקוחות עבור משרדי עורכי דין בתמורה לתשלום. DTLA סירב להסביר כיצד לקוחות שטוענים שקיבלו כסף הגיעו אליו מלכתחילה.

על פי ניתוח של ה'טיימס', ה-DTLA צבר מעל 2,700 תובעים - יותר כמעט מכל משרד אחר בתביעות נגד המחוז, וצפוי לקבל כמעט מחצית מסכום הפיצוי של כל לקוח בהתאם לחוזי הייצוג. מומחים למשפט ואתיקה הזהירו כי תשלום כספי למי שנמצאים במצוקה עלול לעודד תביעות שווא ולפגוע במהימנות ההליך.

קרלשון סטובול, בן 43, סיפר שקיבל 20 דולר ממגייס מחוץ למשרד הרווחה. לדבריו, נמסר לו דף הנחיות קצר עם "תסריט" למה לומר אם יתקשר אליו עורך דין, כולל הצעות לתיאורי תקיפה. "אמרו לי שזה בסדר, שאין למחוז רשומות ישנות, ושזה רק כסף קל", סיפר. בסופו של דבר הגיש המשרד תביעה בשמו, אף שלדבריו לא היה מעולם במוסד לנוער.

ואן פחארדו, שמכר טלפונים סמוך למקום, העיד כי ראה אדם שמגיע מדי שבוע עם רכב טסלה ומחלק מזומנים למגייסים שמצרפים אנשים לתביעות. לדבריו, "הם היו אומרים - פשוט תמציא סיפור, תגיד שנגעו בך, תקבל 50 דולר".

המשרד עצמו, שהוקם על ידי שלושה שותפים צעירים, התרחב בשנת 2023 למשרד חדש במרכז העיר. בשנים האחרונות הוא התפרסם בעיקר בזכות תביעות נגד חברות הסעה כמו Uber, שטענה כי DTLA הגישה תביעות שווא בהליך שעדיין מתנהל בבית המשפט.

 

איך שינוי חקיקה בקליפורניה הוביל להסדר הפיצויים הגדול בתולדות המדינה

הפרשה כולה החלה בעקבות שינוי חקיקה דרמטי בקליפורניה בשנת 2020, שאיפשר לנפגעי תקיפה מינית בילדותם לתבוע גם לאחר שתקופת ההתיישנות פגה. החוק הביא לפתיחת עשרות אלפי תיקים, שחלקם נוגעים לעבירות שהתרחשו עוד בשנות ה־50. מחוז לוס אנג'לס, שנחשף למבול של תביעות, בחר להגיע להסדר כולל בגובה ארבעה מיליארד דולר מבלי לחקור לעומק את מרבית הטענות.

במערכת המשפטית נשמעות כעת טענות קשות כלפי התנהלות המחוז והעורכים המעורבים. עורך הדין ג'ון מנלי, שעמד מאחורי תביעות מפורסמות בפרשת הרופא לארי נאסר, אמר כי "נראה שלפחות שליש מהתיקים האלה אינם אמיתיים כלל, והמחוז משלם לשווא".

גם המחוקקת לשעבר לורנה גונזלס, שיזמה את החוק שאיפשר את פתיחת התביעות, הודתה כי חלק מהעורכים ניצלו את שינוי החקיקה: "ברור שעורכי הדין לא מסוגלים לפקח על עצמם. מה שהם עושים לערים ולמחוזות פשוט מביש", אמרה.

בהסדר הנוכחי יקבלו עורכי הדין אחוזים ניכרים מהפיצויים, לעיתים עד 45 אחוז. לפי הערכות, כ־1.5 מיליארד דולר מכספי משלם המסים עלולים לעבור לידי משרדי עורכי הדין בלבד.

מחוז לוס אנג'לס, מצידו, מעדיף להימנע ממשפטים שעלולים היו להוביל לפסקי דין גבוהים עוד יותר, ולכן הסכימה להסדר גורף ללא בדיקה פרטנית של כל תיק. חלק מהתיקים אף הוגשו ללא המסמכים הנדרשים בחוק, כמו אישור מטפל המעיד על סבירות לטענות.

הביקורת הציבורית גוברת, אך נכון לעכשיו לא צפויים שינויים בחוק. הסנאטור ג'ון ליירד, שניסה לקדם הצעת חוק שתצמצם את פרק הזמן להגשת תביעות, נאלץ לסגת מול התנגדות חריפה מצד ארגוני נפגעים ומשרדי עורכי הדין עצמם.

ובינתיים, מאות תובעים נוספים מצטרפים להסדר מדי חודש. חלקם נפגעים אמיתיים שמבקשים צדק על מעשים קשים מהעבר, ואחרים – כך נראה – מונעים משיקולים אחרים. ההליך להערכת התביעות יחל בתחילת 2026, אך כבר עכשיו מתברר כי מאחורי ההסדר ההיסטורי מסתתרת מערכת מסועפת של אינטרסים, רווחים עצומים – והרבה מאוד סימני שאלה על הדרך שבה נעשה צדק.