בסודיות מוחלטת: מדינות ערב הרחיבו שיתוף פעולה צבאי עם ישראל במהלך המלחמה בעזה

וושינגטון – על-פי מסמכים פנימיים אמריקאיים שנחשפו, מדינות ערב מרכזיות הרחיבו בחשאי את שיתוף הפעולה הביטחוני עם ישראל, אף שבזירה הציבורית גינו את פעולותיה ברצועת עזה. הקשרים הושפעו ממשבר דיפלומטי בעקבות תקיפה אווירית ישראלית בשטח קטאר בספטמבר, אך לפי המסמכים הם עשויים למלא תפקיד מפתח בפיקוח על הפסקת האש המתגבשת ברצועה.

בשלוש השנים האחרונות, בתיווך ארצות הברית, התכנסו קציני צבא בכירים מישראל ומשש מדינות ערב לסדרת פגישות תכנון בבחריין, מצרים, ירדן וקטאר. חמש מצגות של פיקוד המרכז של צבא ארצות הברית (סֶנְטְקוֹם) – שהושגו בידי הקונסורציום הבינלאומי לעיתונאות חוקרת ונבחנו על-ידי העיתון „וושינגטון פוסט” – מתארות הקמה הדרגתית של „מבנה ביטחוני אזורי”. לצד ישראל וקטאר נכללות בו בחריין, מצרים, ירדן, ערב הסעודית ואיחוד האמירויות הערביות.

המסמכים מצביעים על איראן כגּוּרם הדוחף להידוק הקשרים. מסמך אחד מכנה את איראן ואת המיליציות המסונפות אליה „ציר הרשע”, ואחר כולל מפה המציגה איומים טילאיים מעזה ומתימן – שם פועלות שלוחות הנתמכות בידי טהרן.

החומרים נכתבו בין 2022 ל-2025 – לפני ואחרי פרוץ המלחמה בעזה באוקטובר 2023 – ומשרטטים היקף נרחב מן הצפוי של שיתופי פעולה. בפגישה בינואר 2025 בבסיס פורט קמפבל, קנטקי, הדריכו כוחות אמריקאיים את השותפים בזיהוי ונטרול איומים ממנהרות תת-קרקעיות – כלי מרכזי בארסנל חמאס נגד צה״ל ברצועה.

 

בשלוש השנים האחרונות, בתיווך ארצות הברית, התכנסו קציני צבא בכירים מישראל ומשש מדינות ערב לסדרת פגישות תכנון בבחריין, מצרים, ירדן וקטאר.

 

גינויים בפומבי – תיאום בחשאי

בעוד מאחורי דלתיים סגורות התעצם התיאום, מנהיגים ערביים – בהם מצרים, ירדן, קטאר וערב הסעודית – גינו בפומבי את המערכה בעזה. באספה הכללית של האו״ם בספטמבר כינה אמיר קטאר את העימות „מלחמת רצח עם נגד העם הפלסטיני”, והאשים את ישראל בהקמת „משטר אפרטהייד”.

מתוך רגישויות פוליטיות נקבע במסמכים כי השותפות „אינה יוצרת ברית חדשה” וכי המפגשים ייערכו „בסודיות”. אף על פי כן, ההתקדמות משמעותית: עד 2024 חיבר סֶנְטְקוֹם רבות מן המדינות למערכותיו, כך שיוכלו להזרים נתוני מכ״ם וחיישנים לצבא האמריקאי ולצפות בנתונים המשולבים של השותפים.

כנס בבסיס אל-עודייד שבקטאר במאי 2024 המחיש את העמקת שיתופי הפעולה: נציגים ישראלים קיימו שיחות דו-צדדיות עם כל אחת מן המשלחות הערביות. מסמך תכנון שנכתב יומיים לפני הכנס ציין כי המשלחת הישראלית צפויה לנחות ישירות בבסיס האווירי – כדי להימנע מחשיפה במעברי גבול אזרחיים. לצד זאת נרשמו הנחיות קשיחות: איסור צילום ומגע עם תקשורת, ואף תיאום קולינרי לשמירת כשרות וחלופות הלכה ומשפט – „ללא חזיר/סרטנים”.

ערב הסעודית במרכז

ערב הסעודית מילאה תפקיד פעיל, ושיתפה מודיעין עם ישראל ועם שותפות ערביות במנעד נושאים. בפגישה ב-2025 העבירו קצין סעודי ובכיר מודיעין אמריקאי „סקירת מודיעין” על ההתפתחויות בסוריה, כולל תפקידי רוסיה, טורקיה וכוחות כורדיים; כמו כן נסקרו האיומים שמציבים החות׳ים בתימן ופעילות המדינה האסלאמית בסוריה ובעיראק.

מסמכי התכנון של סֶנְטְקוֹם מציבים יעד ארוך טווח: הקמת „מרכז סייבר משולב למזרח התיכון” עד סוף 2026 – כמתחם הדרכה ותרגול להגנת סייבר.

המשבר עם קטאר

הקשרים נסדקו לאחר תקיפה ישראלית בשטח קטאר ב-9 בספטמבר. על-פי המסמכים, ראש הממשלה בנימין נתניהו התנצל בפני דוחא ב-29 בספטמבר והתחייב להימנע מתקיפות כאלה בעתיד, בעקבות לחץ אמריקאי.

אמיל הוקאים, מנהל תחום ביטחון אזורי במכון הבינלאומי ללימודים אסטרטגיים, ציין כי ארצות הברית קיוותה ששיתוף פעולה צבאי יחליק את הדרך לנורמליזציה פוליטית. לדבריו, „כאשר שותף מרכזי פוגע באחר – בעוד וושינגטון נתפסת כמשְׁתפת-פעולה, שאננה או עיוורת – נוצר חוסר אמון שיפגע במאמץ לשנים ארוכות”.

למרות המשבר, המדינות המעורבות אותתו על תמיכתן בתכנית האמריקאית לסיום המלחמה בעזה – הכוללת מעורבות ערבית בפריסת כוח בינלאומי ברצועה.