פריצת דרך במדעי המוח: מיליוני דולרים יוקצו לחקר "החוש השישי הנסתר"

כולנו יודעים שיש חמישה חושים בסיסיים: ראייה, ריח, שמיעה, טעם ומישוש. אבל מחקר חדש של מדענים ממכון סקריפס בארצות הברית מצביע על כך שבני האדם מחזיקים גם ב"חוש שישי נסתר", המכונה אינטרוספציה - Interoception.

לפי החוקרים, מדובר במנגנון שבו מערכת העצבים קולטת ומפרשת ללא הרף את האותות הפנימיים של הגוף כדי לשמור על תפקוד תקין של מערכות חיוניות. זהו התהליך שבאמצעותו המוח יודע מתי יש לנשום, כיצד לווסת את לחץ הדם או לזהות סימנים של זיהום מתפתח.

המחקר בנושא קיבל לאחרונה דחיפה משמעותית: המכון הלאומי לבריאות בארצות הברית (NIH) העניק לקבוצה מענק של 14.2 מיליון דולר, במטרה למפות לעומק את אותו חוש מסתורי. "האינטרוספציה היא מרכיב בסיסי כמעט בכל היבט של הבריאות, אך היא נותרה תחום בלתי נודע במדעי המוח", הסביר פרופ’ שין ג'ין, שיעמוד בראש חלק מהמחקר.

הרעיון עצמו אינו חדש. הוא הוצג כבר בראשית המאה ה-20 על ידי הנוירולוג הבריטי צ'ארלס שרינגטון, אך כמעט שלא נחקר במשך עשרות שנים. בניגוד לחמשת החושים הקלאסיים, המתמקדים בגירויים חיצוניים באמצעות איברים ייעודיים, האינטרוספציה פועלת מבפנים דרך רשת מסועפת של מסלולים עצביים עמוקים. בשל כך מכנים אותה המדענים "החוש השישי הנסתר".

 

 

לדברי החוקרים, אחד הקשיים הגדולים בחקר האינטרוספציה הוא מורכבות האותות הפנימיים. "האיתותים מהאיברים הפנימיים מתפשטים באזורים רבים, חופפים זה לזה וקשה לבודדם או למדוד אותם", נמסר בהצהרה מטעם הצוות. "הנוירונים התחושתיים שמעבירים את המסרים האלה משתרגים דרך רקמות שונות - מהלב והריאות ועד הקיבה והכליות - ללא גבולות אנטומיים ברורים".

בעזרת המימון החדש, מתכננת קבוצת סקריפס למפות את דרכי הקשר בין הנוירונים התחושתיים למגוון איברים פנימיים, ובהם הלב ומערכת העיכול, וליצור את האטלס הראשון בעולם של מערכת התחושה הפנימית של האדם.

השלכות הגילוי עשויות להיות מרחיקות לכת גם מבחינה רפואית. מחקרים קודמים הצביעו על כך שהפרעות במסלולים העצביים הפנימיים עשויות להיות קשורות למחלות אוטואימוניות, כאב כרוני ולחץ דם גבוה.

בנוסף, לפי מאמר שפרסמו ג'ניפר מרפי מאוניברסיטת רויאל הולווי ופרייה פרנטיס מאוניברסיטת UCL, לאינטרוספציה תפקיד משמעותי גם בתחום בריאות הנפש. "היא משפיעה על תהליכים פסיכולוגיים רבים ובהם קבלת החלטות, תקשורת חברתית ורווחה רגשית", כתבו השתיים. לדבריהן, שיבושים באינטרוספציה דווחו במצבים של דיכאון, חרדה והפרעות אכילה, וייתכן שהם מסבירים מדוע רבות מהן חולקות תסמינים דומים כמו עייפות או קשיי שינה.

בסופו של דבר, מטרת החוקרים היא להבין כיצד הגוף והמוח שומרים על איזון פנימי - וכיצד ניתן לשקם אותו כשמשהו משתבש. כפי שסיכם פרופ’ ג'ין: "באמצעות יצירת האטלס הראשון של מערכת זו, אנו מקווים להניח את היסודות להבנת הדרך שבה המוח שומר על איזון הגוף, כיצד האיזון מופר במחלות, ואיך נוכל להחזיר אותו".